ג'וזפה סיניורי – הבדלי גרסאות

בקיץ [[1998]], לקראת עונת {{בספורט|1998|1999}} ולאחר חצי עונה בלבד בסמפדוריה, הצטרף סיניורי ל[[בולוניה 1909]], בעסקת השאלה עם אופציה למכירה. ההשתלבות של סיניורי בקבוצה הייתה מיידית. הוא סייע לה לזכות ב[[גביע האינטרטוטו]] ולהעפיל ל[[גביע אופ"א]] כבר באותו הקיץ. בולוניה הצליחה היטב במפעל האירופי והגיעה עד לחצי הגמר, עם חמישה שערים של סיניורי במהלך הטורניר. בסך הכול באותה עונה כבש סיניורי 23 שערים ב-47 הופעות בכל המסגרות, והיה מהבולטים בשורות הקבוצה. בקיץ [[1999]] הושלמה עסקת העברתו לבולוניה באופן סופי, כחלק מעסקת [[קנט אנדרסון]] שעבר מבולוניה ללאציו. סיניורי כבש 15 שערי ליגה בכל עונה משלוש העונות הראשונות שלו בבולוניה. במהלך עונתו הרביעית בקבוצה, עונת {{בספורט|2001|2002}}, היה סיניורי קרוב להודעה על פרישה מכדורגל בעקבות פציעה אותה חווה במשחק קבוצתו בגביע{{הערה|{{ynet||ג'וזפה סיניורי פורש מכדורגל|1301888|12 בנובמבר 2001}}}}. עם זאת, סיניורי התאושש, סיים את העונה בקבוצה ואף שיחק במדיה שתי עונות נוספות, עד לסיום עונת {{בספורט|2003|2004}}, אז שוחרר בהעברה חופשית. בשש עונות במדי בולוניה כבש סיניורי 84 שערים ב-178 הופעות בכל המסגרות.

 

 

לקראת עונת {{בספורט|2005|2006}} עבר סיניורי ל[[שופרון (כדורגל)|שופרון]] ה[[הונגריה|הונגרית]]. סיניורי הצטרף לבני ארצו, הבעלים אנטוניו ריג'י, המאמן [[דריו בונטי]] וחבריו לקבוצה [[ניקולה סילבסטרי]] ו[[לואיג'י סרטור]], במטרה לזכות באליפות. עם זאת, הקבוצה התקשתה להגיע להישגים וסיימה במקום העשירי בלבד. בסיום העונה, לאחר שרשם עשר הופעות ושלושה שערים במדי הקבוצה, פרש סיניורי ממשחק פעיל בגיל 38.