הקפלה הסיסטינית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
ויקיזציה
שורה 3:
 
==ההיסטוריה של המבנה==
[[קובץ:Ssistine chapel reconstruction.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הצעת שחזור של הקפלה לפני ציורי הפרסקו של [[מיכלאנג'לו]]]]
[[קובץ:God2-Sistine Chapel.png|שמאל|ממוזער|250px|"[[בריאת האדם (מיכלאנג'לו)|בריאת האדם]]" מאת [[מיכלאנג'לו]], פרט מ[[תקרת הקפלה הסיסטינית]]]]
מבנה הקפלה הסיסטינית ניצב במקום בו עמדה לפני כן "הקפלה הגדולה" (באיטלקית: Cappella Maggiore). מבנה זה שימש כמקום ההתכנסות של ראשי הממסד האפפיורי ופגישותיהם נקראו "קפלת האפיפיור" (Capella Papalis). לצידה של "הקפלה הגדולה" פעלה גם קפלה קטנה יותר - "קפלת ניקולאס" (Chapel of Pope Nicholas V), שנקראה על שמו של [[ניקולאס החמישי]] ושימשה בתפקיד דומה. בזמן כהונתו של ה[[אפיפיור]] [[סיקסטוס הרביעי]]. עמדה הקפלה בסכנת התמוטטות וקירותיה היו עקומים והוחלט לבנותה מחדש.{{הערה|1=John Shearman, "The Chapel of Sixtus IV", in '''The Sistine Chapel''', editor Giacometti, Harmony Books, 1986}}
 
[[באצ'ו פונטלי]] (Baccio Pontelli), אדריכל הקפלה החדשה, תכנן את המבנה על פי המידות וה[[פרופורציה|פרופורציות]]והפרופורציות של [[בית המקדש הראשון]] שבנה [[שלמה המלך]] ב[[ירושלים]] כפי שהן כתובות בתנ"ך. בנייתה של הקפלה, באורך של 40.93 מטר, ברוחב של 13.41 מטר ובגובה של 20.70 מטר, החלה בשנת [[1477]] נמשכה עד שנת [[1480]]. לאחר סיום הבניה שלח [[לורנצו דה מדיצ'י]] קבוצה של ציירים בראשות [[פייטרו פרוג'ינו]] (Pietro Perugino) כדי שיעטרו את קירות המבנה. מחווה פלורנטינית זו באה עם סיומה של מערכה צבאית בין כוחות פירנצה לבין סיקסטוס.
 
בין חלונות הקפלה צויירו 32 [[פרסקו|פרסקאות]] ובהם דמויותיהם של ראשוני האפיפיורים. מתחת לחלונות אלו הופיע [[אפריז]] ארוך שהורכב משני מחזורים של פרסקאות (אחד בכל צד של קירות האורך של הקפלה), ובהם תיאורים מחיי [[משה]] ומחייו של [[ישו]]. בין האמנים שעבדו על פרסקאות אלו היו [[סנדרו בוטיצ'לי]], [[קוזימו רוסלי]] (Rosselli), [[לוקה סינורילי]] (Luca Signorelli) ואחרים. כל פנל צוייר על ידי אמן אחד בליווי עוזריו מן הסדנה שלו.
שורה 15:
בשנת [[1508]] החליט האפפיור [[יוליוס השני]], אחינו של סיקסטוס הרביעי, לתקן את הנזק בתקרה על ידי הזמנת פרסקו חדש. המשימה הוטלה על האמן הפלורנטיני [[מיכלאנג'לו]], אשר עבד באותה עת על יצירת פסלים לקברו של יוליוס. את העבודה, שהחלה ב-[[10 במאי]] באותה שנה, השלים מיכלאנג'לו בעזרת צוות של עוזרים, שעזר לו לצייר שטח של כ- 520 מטרים מרובעים. כשנחשף הפרסקו בפני הציבור, בשנת [[1512]], הפך מיד להצלחה. "כשנתגלתה היצירה", כתב [[ג'ורג'ו וזארי]], "היה אפשר לשמוע את העולם כולו בא בריצה לראותה, ואכן, היא הדהימה את כל רואיה והכתה אותם באלם".{{הערה|1=קינג, רוס, '''מיכלאנג'לו ותקרת האפיפיור''', כנרת, דמורה-ביתן, דביר - מוציאים לאור בעם, אור יהודה, 2006, עמ' 300.}}
 
את הפרסקו הנוסף על קיר המזבח של הקפלה שנושאו הוא "יום הדין האחרון" צייר מיכלאנג'לו בהזמנת האפיפיור [[קלמנס השביעי]], מ[[בית מדיצ'י]]. הפרסקו צוייר בין השנים [[1534]]-[[1541]] ולשם ציורו נהרסו חלקים ממחזורי הפרסקו שבקפלה וכן נאטמו שני חלונות בקיר המבנה.
 
במשך השנים נפגע הפרסקו שעל תקרת הקפלה. בשנת [[1797]], לדוגמה, נפלו גושי טיח מן התקרה בעקבות התפוצצות שאירעה בותיקן. כתוצאה מכך נפגע הפרסקו באזור שמעל דמות הסבילה מדלפי ועבר תיקון. נזק מסוג אחר נגרם בשל ההשפעה המזיקה של הקטורת ועשן נרות הכנסייה ובייחוד העשן המשמש ל[[קונקלווה|טקס בחירת האפיפיור]]. במשך השנים עברה התקרה שיחזורים רבים, כשהגדול והמשמעותי ביותר החל בשנות השמונים של [[המאה ה-20]].
שורה 36:
'''הנושאים המתוארים במחזור מחיי משה הם:'''
# יציאת משה ממצרים וברית המילה של בניו - מאת [[פינטוריקיו]].
# נסיונותיו של משה - מאת בוטיצ'לי.
# חציית ים סוף - מאת קוזימו רוסלי.
# משה על הר סיני והערצת עגל הזהב - מאת רוסלי.
# עונשם של קורח, דתן ואבירם - מאת בוטיצ'לי.
# מות משה - מאת לוקס סיניורלי.
 
'''הנושאים המתוארים במחזור מחיי ישו הם:'''
# טבילתו של ישו - מאת פינטוריקיו.
# העמדת ישו בניסיון וטיהור המצורע - מאת בוטיצ'לי.
# ירידת רוח הקודש על השליחים - מאת גירלנדאיו.
# הדרשה על ההר - מאת רוסלי.
# מתן המפתחות לפטרוס הקדוש - מאת פרוג'ינו.
# הסעודה האחרונה - מאת רוסלי.
 
שורה 61:
החלק המרכזי של הפרסקו, המתואר באשליה כגבוה ביותר בקומפוזיציה, מורכב מסדרה של תשעה ציורים שנושאיהם לקוחים מ[[ספר בראשית]]. חמש מן הסצנות הן קטנות יותר במידתן והן מתוארות כבתוך מסגרת אדריכלית. תשע הסצנות הן:
 
# [[נח]] שיכור
# [[המבול]] ו[[תיבת נח]]
# הקורבן של נח לאחר המבול
# הפיתוי והגרוש של [[אדם וחוה]] מ[[גן עדן|גן העדן]]
# בריאת חוה
# בריאת אדם
# הפרדת הים מהיבשה
# בריאת המאורות
# הפרדת האור מהחושך
 
סביב הסצנות מצוירת מסגרת, כמעין [[כרכוב]], הנתמחת על ידי [[פילסטר|פילסטרים]]ים ובהם מעין פסלי שיש לבנים שנושאם זוגות של פוטי מצוירים. על פילסטרים אלו יושבות עשרים דמויות של גברים עירומים, המאורגנים סביב הסצנות הקטנות יותר וממרכזים את תשומת הלב של הצופה אליהן.
 
בין רגליהם של כל זוג "עירומים" (ignudi) צייר מיכלנגלו סדרה של [[מדליון|מדליונים]] [[עיגול|עגולים]]. לעומת התקרה הרב-גונית, אלה צוירו בצבע אחד: זהב על גבי רקע חום כהה, דבר המעניק לציורים אופי של מגיני נחושת ממורקת או מוזהבת. עשרת המדליונים מנציחים [[אפיזודה|אפיזודות]] בתולדות [[המכבים]] (אם כי חלק מן האפיזודות נוגעות לסיפורי [[התנ"ך]]). ביחס לתקרה כולה ולגובהה, תיאורים אלה קטנים למדי ומצריכים משקפת כדי להתבונן בפרטיהם מן הקרקע. פרטי המדליונים הם כדלקמן:
שורה 80:
 
משני צידי תיאור הפרדת הארץ והשמים:
מימין: ריפוי [[נעמן (דמות מקראית)|נעמן]] מ[[צרעת|צרעתו]]ו ({{תנ"ך|מלכים ב|ה|א|טו|קצר=כן}}), התיאור לא בוצע !{{הבהרה}}
משמאל: מות [[אבשלום]] ({{תנ"ך|שמואל ב|יח|ט|יא|קצר=כן}}, {{תנ"ך|שמואל ב|יח|יד|טו|ללא=פרק|קצר=כן}})
 
משני צידי תיאור בריאת חווה:
מימין: [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר]] לפני [[הכהן הגדול]] ([[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]] י"א ח 5)
משמאל: מות [[ניקנור]] (מכבים ב' טו 28-2020–28)
 
משני צידי תיאור מנחת נוח:
מימין: עונשו של [[הליודורוס]] (מכבים ב' ג 27-2525–27)
משמאל: [[מתתיהו הכהן|מתתיהו]] הורס את המזבח (מכבים א' ב 25-2323–25)
 
משני צידי תיאור שכרותו של נוח:
מימין: התאבדותו של [[רזיס]] (מכבים ב' יד 42-3939–42)
משמאל: נפילת [[אנטיוכוס הרביעי|אנטיוכוס]] מן המרכבה (מכבים ב' ט 7-44–7).
 
מתחת לסדרת התיאורים מספר בראשית בחר מיכלאנג'לו לתאר שורה של [[נביאים]]: [[ירמיהו]], [[יואל]], [[יחזקאל]], [[יונה הנביא|יונה]], [[זכריה הנביא|זכריה]], [[ישעיהו]] ו[[דניאל]], כמו גם חמש הסיבילות, נביאות שחזיונותיהן מופיעים ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] שחיברו יהודים-הלניסטיים. ב[[לונטה|לונטות]] ובספאנדרלים שמסביב לתקרה מתוארים גברים המייצגים את אבותיו של [[ישו]]. שושלת זו מתחילה, על פי האמונה הנוצרית, ב[[אברהם]] ומגיע עד לישו במשך של ארבע עשרה דורות.{{הערה|1=רשימה זו מופיע בטקסט של [[הבשורה על פי מתי]], פרק א' פסוקים 1-17.}} בפנדטיבים מתוארים ארבעה סיפורים נוספים ובהם מוטיבים המשקפים את האמונה באל - [[ספר יהודית|יהודית]] ו[[הולופרנס|הוֹלוֹפֶרְנֶס]], [[דוד]] ו[[גולית]]; [[משה]] ו[[נחש הנחושת]] וצליבת [[המן]].
שורה 99:
==יום הזאוס==
{{השלמה|נושא=אמנות}}
[[קובץ:Michelangelo Buonarroti - Jugement dernier.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יום הדין - הקיר בשלמותו]]
{{ערך מורחב|יום הדין האחרון (מיכלאנג'לו)}}
בשנת 1534 אילץ האפיפיור [[קלמנס השביעי]] את מיכלאנג'לו לצייר את קיר המזבח של הקפלה הסיסטינית ולתאר בו את יום הדין. מיכלאנג'לו צייר פרסקו מרהיב המכיל 314 דמויות מאורגנות להפליא. הפרסקו נוקה וטופל בשנת 2003 תחת השגחת אוצר הוותיקן.
שורה 130:
תמונה:Michelangelo Buonarroti 040.jpg|אסתר ואחשורוש - מיכלאנג'לו
תמונה:Michelangelo Buonarroti 038.jpg|יהודית והולופרנס - מיכלאנג'לו
תמונה:Michelangelo Buonarroti - The Last Judgment - detail 010.jpg|יום הדין (פרט) - מיכלאנג'לו
 
</gallery>