הבדלים בין גרסאות בדף "תל יזרעאל"

נוספו 442 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
מ (←‏התקופה הישראלית: הסרת המשפט עם הסוברים בלי מקור)
[[קובץ:TelIzrael011.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי המגדל הצפון-מזרחי]]
[[קובץ:TelIzrael 001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הפלמ"ח על התל]]
'''תל יזרעאל''' הוא [[תל]] קדום במרכזו של [[עמק יזרעאל]] דרומית לעיר [[עפולה]], בסמוך ל[[יזרעאל (קיבוץ)|קיבוץ יזרעאל]]. התל מזוהה עם העיר ה[[מקרא]]ית '''יִזְרְעֶאל''', אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהאתרמהתל תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, [[נחל חרוד]] הזורם במרכזו, הרי [[הגלבוע]] מדרום לו, [[רמת יששכר]] ו[[גבעת המורה]] בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי [[ארץ ישראל]]{{הערה|1=[http://www.hagilboa.org.il/147755/תל-יזרעאל תל יזרעאל], באתר המועצה האזורית גלבוע}}
 
==יזרעאל במקורות==
יזרעאל אינה מוזכרת במקורות אכדיים ומצרים קדומים{{הערה|שם=מקראית|אנציקלופידה מקראית, כרך ג', עמ' 627-628, ערך "יזרעאל"}}.
 
==התקופה הישראלית==
האזכור הראשון של העיר ב[[מקרא]] מופיע ב[[ספר יהושע]] בתקופת [[התנחלות השבטים]], והיא נכללה בתחומו של [[שבט יששכר]]:
{{ציטוט|תוכן="לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."|מקור={{תנ"ך|יהושע|יט|יז|יט|קצר=כן}}}}
העיר חרבה בשנת [[722 לפנה"ס]] בידי [[שלמנאסר החמישי]] מלך [[אשור]], אך נבנתה ואוכלסה מחדש ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]].
 
===לאחר התקופה הישראלית===
[[אוסביוס מקיסריה]] שחי ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] כתב כי הכפר הוא הנודע ביותר בעמק יזרעאל וכי הוא נמצא בין [[בית שאן]] ו[[לגיו]] (באזור [[תל מגידו|מגידו]]). [[הנוסע מבורדו]] עבר במקום בשנת [[333]] וקרא לתל "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל (Esderlon). הוא ציין כי התל הוא מקום חנייה הממוקם 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא [[בית שאן]]. ואכן נמצאו בדרך [[אבן מיל|אבני מיל]] אחדות. [[בנימין מטודלה]] שביקר במקום בשנת [[1170]] ומצא בו [[ישוב]] קטן ובו יהודי אחד שעסק בצביעה. [[אשתורי הפרחי]] אזכר את התל בראשית [[המאה ה-14]], וב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] סיפר הנוסע רוג'ה, כי בתל התגוררו 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת [[1677]] ספר על השודדים המכבידים על הנוצרים, ונוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה סיפר כי נשדד עת עבר במקום בשנת [[1876]], אך ניצל מידי השודדים. נוסעים אחרים ציינו את קיומו של בית [[קשת (מבנה)|קשתות]] בכפר, אשר היה בית ה[[שייח']] ושימש גם [[אכסניה|אכסנית]] דרכים.
 
 
==חפירות ארכאולוגיות==
בתל נמצאו חרסים מתקופת הברזל ועד התקופה הערבית{{הערה|שם=מקראית}} ולא נמצאו בה חרסים מלפני תקופת הברזל המזוהה עם ההתנחלות הישראלית.
 
האתר התגלה באקראי בעת עבודות להקמת [[מוזיאון]] לתולדות עמק יזרעאל. בחפירות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנערכו לאחר מכן על ידי חוקרים מ[[אוניברסיטת תל אביב]], נחשפו שרידי שני המגדלים המזרחיים ו[[שער העיר]] הדרומי של מתחם [[ביצורים|מבוצר]] מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]], שלדעת החוקרים היה בשימושם של מלכי [[עמרי|בית עמרי]]. כמו כן התגלו באתר [[מערת קבורה|מערות קבורה]] מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] ו[[כנסייה]] מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] וה[[ממלכת ירושלים|צלבנית]]. עוד נמצא בתל ארון קבורה עם עיטורים יהודיים מ[[המאה ה-3 לפנה"ס]], כך שייתכן ששכן במקום יישוב יהודי שלא נזכר ב[[משנה]] וב[[תלמוד]].