עבודה (כלכלה) – הבדלי גרסאות

 

==חברה==

 

===עבודה כעול===

על פי גישה זו, בעבודה קיים נזק ישיר לעובד, המקיים אותה רק על-מנת להשיג תועלת אחרת, העולה על הנזק. על-פי משמעות זו האדם מצוי במצב טבעי של צריכה (של מנוחה, מזון, הנאה וכו'), אך כדי להבטיח את המשך צריכתו או את עליית איכותה או כמותה, עליו לבצע פעולות שאינן רצויות, הן העבודה.

 

 

 

גישה זו נוסחה על ידי [[זיגמונד פרויד]], אשר תיאר אותה באופן הבא: לכל אדם קיים כוח נפשי "סתמי" (איד), התובע את סיפוקם המיידי והמתמיד של צורכי הגוף (אכילה, שתייה, מין, שינה וכו'). כנגד '''סתמי''', ניצב '''עיקרון המציאות''', הקובע כי על-מנת לספק את צרכיו של הגוף יש להשקיע [[אנרגיה]] בפעולות שאינן מיידיות, כגון השגת [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], בנית כלים וכו', אשר ביצוען מוטל על ה"אני".

 

לגישה זו ארבע משמעויות עיקריות אפשריות:

*לאדם כוח יוצר, המעוניין באופן ישיר בבניית העולם. כוח יוצר זה הוא ביטוים ה[[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] של [[רגש]]ותיו ו[[רצון (פסיכולוגיה)|רצונו]], ומהווה חלק בלתי נפרד מה"אני מאמין" שלו.

*העבודה יוצרת עבור האדם מרחב [[אוטונומיה|אוטונומי]] שבו הוא יכול להיות יצירתי ולתרום לחברה בדרכו. חברי תנועת ההשכלה טבעו את המושג "העבודה משחררת" שעבר אינטרפרטציות שונות עם השנים.

*מטרת העבודה היא לשם מימוש חזונם של הפרט וה[[קולקטיב]] ולשם הגשמתם וקיומם של ה[[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]] המכוננים בהם.{{ש}}לדוגמה: החלוצים הראשונים שעלו לארץ ישראל מהגלות על מנת לבנות וליישב אותה, ובחרו לעבוד את האדמה, לייבש את הביצות ולחרוש את השדות עשו זאת ללא כפייה ולא ראו את עבודתם כעול פיזי או נפשי. אלא '''כביטוי לאידאולוגיה''' החלוצית סוציאליסטית.