פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 359 בתים ,  לפני שנה
שיפור
 
ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] "[[wikt:קולנוע|קולנוע]]" היא [[הלחם]] של המילים [[קול]] ו[[תנועה (פיזיקה)|תנועה]], והדגש על הקול מקורו בהתפתחות הטכנולוגית - הקולנוע בא לאחר ה[[ראינוע]] - הסרט האילם.
 
[[קובץ:Cinemaaustralia.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית קולנוע]]]]
[[קובץ:Fratelli Lumiere.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[האחים לומייר]]]]
===תקופת הקולנוע האמריקאי===
{{ערך מורחב|קולנוע אמריקאי}}
בשנת [[1927]] הופץ הסרט הראשון בליווי [[פסקול]], "[[זמר הג'אז]]", אך בשל מגבלות טכניות של אותה תקופה לא הייתה אפשרות להקלטת קול יותר מ-10 דקות, לכן בזמן החלפת הסליל היה הסרט אילם ולבסוף רק חצי מהסרט היה בעל דיבור.
המעבר לקולנוע המדבר לא היה קל, חלק מגיבורי הסרט האילם לא הצליחו לצלוח אותו וכוכבים רבים שקולם במציאות לא התאים לדימויים הקולנועי פשוט חדלו לשחק. בעיה נוספת שהייתה לקולנוע המדבר הייתה שהמצלמות יצרו רעש גדול ולכן היה צורך לאטום את המצלמה בחדר מיוחד דבר שהחזיר את המצלמה לתקופה הסטטית שבה לא הוזזה. [[במאי]]ם רבים סירבו לעבוד כך והעדיפו לביים סרטים אילמים אך למרות הכל ב[[הוליווד]] זו הייתה הצלחה כבירה והאולפנים הזדרזו להמיר את הכוכבים האילמים שלהם אל תוך המהפכה המדברת. אחד הסרטים שמבטאים טוב את המעבר מהראינוע לקולנוע זה הסרט "[[שיר אשיר בגשם]]" שמדבר על שחקן ושחקנית שמוכרים ומפורסמים בראינוע. הם יוצרים סרט אילם אבל באמצע משנים את הסרט לסרט עם קול. רואים שם את בעיות ההקלטות ואת בעיית מעבר השחקנים האילמים לשחקנים מדברים.
 
הקולנוע המדבר יצר סוג חדש של קולנוע, ה[[מחזמר]], שהיה פופולרי מאוד ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|הארבעים]], המחזמר הוא סרט שבתוך העלילה משולבים "נאמברים" מוזיקליים המבוצעים על ידי הכוכבים.
 
שנות השלושים והארבעים אופיינו בזרם נוסף, "ה[[פילם נואר]]" (סרט אפל), אשר שהושפעהושפע מן הגרמנים האקפרסיוניסטים. סרט מופתי של אותה תקופה הוא "[[האזרח קיין]]" בבימויו של [[אורסון ולס]], שהגדיל לעשות ולהביא את הבסיס ל[[עריכה (קולנוע)|עריכה]] המודרנית. כמו גם הביאו את "קומדיות הסקרובול" שאופינו במתיחות בין המינים, וסיפורי אהבה שנגמרו כמובן בסוף טוב.
 
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|השישים]], תקופת [[מלחמת קוריאה]] ו[[מלחמת וייטנאם|וייטנאם]] והחלמת אמריקה מזוועות [[מלחמת העולם השנייה]], פרח ז'אנר סרטי ה[[מפלצת|מפלצות]]. אמנם סוג זה של סרטים החל לפעול כבר בתקופת הסרט האילם, אך מוראות המלחמה הציפו שוב את הפחד מה[[קומוניזם]], ערכיות האומה האמריקאנית, הפחד מ[[פצצת אטום|פצצת האטום]] והקידמה הטכנולוגית. דבר זה התבטא במיוחד בסרטים אלו, שזכו לשם "סרטי B" עקב נחיתותם הביצועית. אומן בולט בתקופה זו הוא [[אלפרד היצ'קוק]], אמן סרטי המתח והמסתורין. היצ'קוק פיתח את ז'אנר סרטי ה[[דרמה]] וה[[ספרות בלשית|מתח]] לאין ערוך, ובחן את ערנות הצופה עם סרטיו, תוך שהוא מתמקד ביצרים האפלים ביותר של המין האנושי. כמו כן, הייתה תחייה קצרה של מחזות הזמר, וה[[קומדיה|קומדיות]] ה[[אהבה|רומנטיות]], שוב על רקע [[מלחמת העולם השנייה]], הפעם החזית הייתה הרבה יותר אופטימית מבעבר.
אומן בולט בתקופה זו הוא [[אלפרד היצ'קוק]], אמן סרטי המתח והמסתורין. היצ'קוק פיתח את ז'אנר סרטי ה[[דרמה]] וה[[ספרות בלשית|מתח]] לאין ערוך, ובחן את ערנות הצופה עם סרטיו, תוך שהוא מתמקד ביצרים האפלים ביותר של המין האנושי.
כמו כן הייתה תחייה קצרה של מחזות הזמר, וה[[קומדיה|קומדיות]] ה[[אהבה|רומנטיות]], שוב על רקע [[מלחמת העולם השנייה]], הפעם החזית הייתה הרבה יותר אופטימית מבעבר.
 
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]], לאחר ניטרול שיטת האולפנים שהייתה קיימת עד אז בהוליווד, קמו יוצרים חדשים שהביאו את קולות מלחמת וייטנאם למרקע. במקביל לסרטי המלחמה, צצו גם סרטי אנטי מלחמה, שתיארו את ימי מלחמת וייטנאם דרך עיני אלו שנשארו מאחור. הוליווד הספיקה להגיע לחלל כבר בסוף שנות השבעים בעיקר בזכותם של שני יוצרים מוכשרים. הראשון, [[סטנלי קובריק]], שיצר את "[[2001: אודיסיאה בחלל]]" והשני, [[ג'ורג' לוקאס]] שאך סיים את לימודיו, בסרט הראשון שהפך לתופעה, "[[מלחמת הכוכבים (סרט)|מלחמת הכוכבים]]". לוקאס שכלל את הטכניקות שהיו מצויות באותה תקופה בהוליווד המסחרית לכדי אמנות, הקים את אולפן האפקטים המיוחדים [[ILM]] והחל את עידן [[שובר קופות|שוברי הקופות]]. במקביל, חברו הטוב [[סטיבן ספילברג]] החל במסלול דומה ועבד לפי שיטת שוברי קופות שממשיכה עד היום. כך, יצר ספילברג באמצע שנות השבעים את [[מלתעות]] ואת [[מפגשים מהסוג השלישי]]. בתחילת שנות השמונים הוא יצר את "[[אי. טי.]]".
הוליווד הספיקה להגיע לחלל כבר בסוף שנות השבעים בעיקר בזכותם של שני יוצרים מוכשרים. הראשון, [[סטנלי קובריק]], שיצר את "[[2001: אודיסיאה בחלל]]" והשני, [[ג'ורג' לוקאס]] שאך סיים את לימודיו, בסרט הראשון שהפך לתופעה, "[[מלחמת הכוכבים (סרט)|מלחמת הכוכבים]]". לוקאס שכלל את הטכניקות שהיו מצויות באותה תקופה בהוליווד המסחרית לכדי אמנות, הקים את אולפן האפקטים המיוחדים [[ILM]] והחל את עידן [[שובר קופות|שוברי הקופות]].
במקביל, חברו הטוב [[סטיבן ספילברג]] החל במסלול דומה ועבד לפי שיטת שוברי קופות שממשיכה עד היום. כך, יצר ספילברג באמצע שנות השבעים את [[מלתעות]] ואת [[מפגשים מהסוג השלישי]]. בתחילת שנות השמונים הוא יצר את "[[אי. טי.]]".
 
הוליווד זינקה צעד גדול קדימה לקראת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]], הן מבחינת [[אפקטים מיוחדים בקולנוע|אפקטים ופעלולים]] שלא היו אפשריים עד אז והן מבחינת תעוזה וחדשנות. במאים כמו [[קוונטין טרנטינו]] ו[[דייוויד פינצ'ר]] הביאו לכדי אמנות את עידן הפופ וה-[[MTV]].
כל אלו הם רק הבסיס להוליווד של ימינו, והשנים האלו השפיעו על יוצרים צעירים שממשיכים לפעול עד היום.
 
==תעשיית הקולנוע==
[[קובץ:Mary Poppins9.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מתוך הסרט [[מרי פופינס (סרט)|מרי פופינס]] שבו השתתפו שחקנים חיים לצד דמויות מצוירות]]
[[קובץ:Narnia aslan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''[[אסלן]]''' מתוך הסרט [[סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים]]. נוצר כולו בידי מחשב]]
הפקת סרטים היא יקרה מאד לכן ההשקעות הגדולות מתבצעות לרוב על ידי אנשים בעלי ניסיון. הסרטים מדורגים לרמות שונות, כשרמות גבוהות יותר
פירושן השקעה גדולה יותר ויקרה יותר. חברות הסרטים מתכננות את הוצאת הסרטים לאקרנים מראש, כך שהסרטים ברמות הגבוהות ביותר ייצאו לאקרנים בזמני החופשים והחגים, והסרטים הפחות טובים ייצאו לאקרנים בזמנים פחות פופולריים. אף שלפעמים היה מתגלה לאחר יציאת הסרטים שהרמה הגבוהה נכשלה ודווקא הרמה הנמוכה הייתה הצלחה.
 
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הקולנוע הישראלי קיבל תנופה עם ההחלטה על מתן החזר מס על רכישת כרטיסים, שאיפשרה הפקת סרטים ישראליים על ידי חברות מסחריות, תוך ציפייה סבירה להחזרת ההשקעה וקבלת רווחים. הסרט הישראלי בשנות השישים טרם השתחרר מן המוגבלות והתבניות של "הריאליזם הציוני", ואף סרטים שעסקו ב[[קונפליקט]]ים העדתיים והתרבותיים לא מיצו את הקונפליקט עד תום, ונותרו שבויים בקווי עלילה והצגת דמויות שראשיתם בשנות החמישים. בשנים אלו הוקמה תנועת "[[הרגישות החדשה]]" שמטרתה הייתה ליצור בארץ קולנוע [[מודרניזם|מודרניסטי]] בעל ערכים [[אומנות|אמנותיים]] ו[[אסתטיקה|אסתטיים]] ובעלי נושאים ומאפיינים צורניים ותכניים הלקוחים מן הקולנוע האיכותי ה[[אירופה|אירופי]], ובמיוחד מסרטי "[[הגל החדש בקולנוע הצרפתי]]".
 
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הרבו ליצור בארץ סרטים בסוגה שנקראה "[[סרט בורקס|סרטי בורקס]]". סרטים אלו הצליחו בקופות אך לא זכו לביקורות אוהדות. סרטים אלו לרוב היו [[קומדיה|קומדיות]] עממיות או [[מלודרמה|מלודרמות]] רגשניות. הנושא המרכזי ברוב סרטי הבורקס היה התנגשות בין מעמדות ועדות שונות, בעיקר על רקע רומנטי. הסרטים באותה התקופה החלו לבטא את השינויים שעברה החברה הישראלית לאחר [[מלחמת יום כיפור]], בירידת קרנן של המיתוסים ה[[ציונות|ציוניים]], ובמעבר מחברה שיתופית וחלוצית לעבר התרכזות במימד האישי. הדמויות שהוצגו בסרטים אלה היו מנוגדות באופיין לדמותו של ה"[[צבר (סלנג)|צבר]]" האידאליסטהאידיאליסט כפי שהוצג בסרטי שנות החמישים והשישים. כך, צעירים "צברים" תוארו בסרטי הפולחן כמרוכזים אך ורק בעולמם האישי, ואפילו חיילי [[צה"ל]] ומפקדיו תוארו כדמויות נלעגות בסרט הפולחן "[[גבעת חלפון אינה עונה]]". מלבד סרטי הבורקס, הייתה בשנים אלו גם יצירה קולנועית ייחודית ואיכותית, בהם של יוצרי זרם "הרגישות החדשה" שיצרו קולנוע אמנותי חברתי.
מלבד סרטי הבורקס, הייתה בשנים אלו גם יצירה קולנועית ייחודית ואיכותית, בהם של יוצרי זרם "הרגישות החדשה" שיצרו קולנוע אמנותי חברתי.
 
[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הביאו להתרחקות של הקהל הישראלי מבתי הקולנוע. כמו כן, התקציב הממשלתי לתעשיית הקולנוע היה דל ביותר, דבר שהקשה על יצירת סרטים חדשים ואיכותיים.
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] חל שיפור מסוים בנהירת הקהל לקולנוע, בעיקר למספר הצלחות קולנועיות בולטות, כששאר הסרטים סובלים מכישלון בקופות. סרטים אלו התרחקו מ[[פוליטיקה]] ומז'אנר סרטי הבורקס והתמקדו בעיקר בהווי החיים האישי של החברה הישראלית. כמו כן החלו לבלוט סרטים העוסקים באנטי-גיבורים הנמצאים בשולי החברה.
 
ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] החל עידן של פריחה לקולנוע הישראלי, הן בתחום ה[[סרט תיעודי|דוקומנטרי]] והן בתחום העלילתי. הקהל נוהר לסרטים רבים, הביקורות לרוב משבחות ומספר סרטים ישראליים אף זכו לכבוד ולפרסים ברחבי העולם. הצלחה זו מיוחסת להשתפרות ניכרת באיכות הסרטים, להתרחקות הולכות וגוברת מיצירה פוליטית, ובעיקר לכספים שהחלו לזרום לתעשיית הקולנוע מהממשלה ומחברות ה[[טלוויזיה]]. ערוצי הטלוויזיה המסחריים חויבו בחוק לממן הפקת סרטי קולנוע תמורת זכויות שידור עתידיות. גם חלק מכספי התמלוגים שחברות הטלוויזיה מפרישות לממשלה מופנים כיום לתעשיית הקולנוע.
 
===מאפייני הקולנוע הישראלי===
== ראו גם ==
{{שני טורים|
* [[בית קולנוע]]
* [[סרט קולנוע]]
* [[אולפן קולנוע]]