אהל אל-בית – הבדלי גרסאות

נוספו 26 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
מ (אגבריה אסיל העביר את הדף משתמש:אגבריה אסיל/Ahl al-Bayt לשם אהל-אל-בית: סיום כתיבת הערך)
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון))
תגית: גרשיים שגויים
המונח אהל מסמל את בני משק הבית של אדם, כולל בני השבט, קרובי משפחה, אשתו, או רעיותיו, הילדים וכל אלה שיש להם רקע משפחתי, דתי, דיור, עיר ומדינה עימו.{{מקור}}
 
''בית'' מתייחס לישוב מגורים, בין אם אוהלים או בנוי. זה גם יכול להיות מתורגם כ "משק הבית". את אהל''-אל-בית'' של אדם מתייחס משפחתו וכל מי גר בבית שלו.״אהלהו״ הוא מנומס צורה של התייחסות לחברי המשפחה והאישה.<ref>{{הערה|''Mufradat al-Qur'an'' by Raghib Isfahani; ''Qamus'' by Firoozabadi; ''Majm'a al-Bahrayn''</ref>}}
 
== בקוראן ==
את [[הקוראן]] משתמש במונח אהל-אל ''-בית'' פעם אחת או פעמיים כפי מונח של כבוד כלפי נשות.<ref name{{הערה|שם="PEIPT">|{{Cite book|title=The Princeton Encyclopedia of Islamic Political Thought|last=Böwering|first=Gerhard|last2=Patricia Crone|last3=Wadad Kadi|last4=Mahan Mirza|last5=Muhammad Qasim Zaman|last6=[[Devin J. Stewart]]|date=11 November 2012|publisher=Princeton University Press|isbn=9780691134840|quote=The term ''ahl al-bayt'' (the people of the house) is used in the Qur'an as a term of respect for wives, referring to Abraham's wife Sarah (Q. 11:73), for example, and to the Prophet Muhammad's wives, who are declared to be purified by divine act: "God's wish is to remove uncleanness from you" (Q. 33:32-33).}}</ref>}} במקרה אחד מתייחס אשתו של אברהם, שרה.הפסוק השני נקרא ל [[עלי בן אבי טאלב|עלי]], פאטמה , [[חסן בן עלי|חסן]] ואת [[חוסיין (בן עלי)|חוסיין]], או נשיתיו של מחמד ראה בסעיף הבא (פרשנות) לפרטים נוספים על המחלוקת.
 
לפי כמה פרשנויות, הקוראן גם מתייחס למונח אהל -אל-בית ב - {{cite quran|42|23|s=ns|b=n}} במונח ''אל ״כורבאא״''.<ref>{{הערה|{{Cite web|url=http://www.al-islam.org/masoom/bios/infal.htm|title=The Ahlul Bayt|website=Al-Islam.org}}</ref><ref>}}{{הערה|{{Cite web|url=http://www.islamicbooks.info/H-21-Math'habs/Quran-Ahlul-6.htm|title=The Quran Speaks About Ahlul Bayt}}</ref>}}
 
== פרשנות ==
יש ויכוח רב שעליו אנשים מהווים את אהל אל-בית.  אמנם היו הרבה חילוקי דעות, יש קונצנזוס בין הסונים והשיעים המוסלמים, כי "אהל אלכיסאא" ה''חדית''' מתייחס באופן ספציפי [[עלי בן אבי טאלב|עלי]], פאטמה, [[חסן בן עלי|חסן]] ואת [[חוסיין (בן עלי)|חוסיין]]. אזכור של אהל-אל''-בית'', ביתו של מוחמד, נוכח פסוק בקוראן כדלקמן:<ref>{{הערה|{{Cite web|url=http://www.iranicaonline.org/articles/al-e-aba-the-family-of-the-cloak-i|title=ĀL-E ʿABĀ}}</ref>}}
 
"" נשותיו של הנביא! אתן לא כמו כל הנשים; אם אתן תהיו על המשמר שלכן , אז לא להיות רכות בדיבור (שלכן), שמא הוא בלב של מחלת נפש; ולדבר מילה טובה.
((סורה אל-אחזב (33), פסוק 32-34))
 
ההגדרה לא מדויקת של המונח בפסוק הזה יש לה כמה פרשנויות. באחת המסורות, לפיה מוחמד הוא [[צחאבה|בן לוויה]] [[סלמאן הפרסי|סלמאן אל-פרסית]] נכלל כחבר, הוא משמש כדי להבדיל מן מהאגרון ([[הג'רה|המוסלמים המהגרים]] מן [[מכה|העיר מכה]]) ו - ''[[אנצאר]]'' (מדינה ממיר האסלאם). על פי סוני הדוקטרינה הסונית, המונח כולל את נשותיו ותלמידו של מוחמד,כפי שהוא מתייחס אליהם בפסוק הקודם - פרשנות המיוחסת ל [[אבן אל-עבאס|עבד אללה בן עבאס]] וכרימה בן אבי גהל, שניהם היו לוויתו של מוחמד.  זה נתמך על ידי מסורות שונות המיוחסות למוחמד שבו הוא פונה אל כל נשותיו כמו אהל-אל''-בית''.<ref>{{הערה|See:
</ref>}}חברים נוספים בבית , על פי ההשקפה הסונית , כוללים את עלי, פאטמה, חסן וחסין, מי שהוזכר במסורת של המעטפת. כמה גרסאות של מסורת זו מזהה אום סלאמה, אשתו של מוחמד, כמו חלק של משק הבית. כך, על פי ''[[האנציקלופדיה של האסלאם|אנציקלופדיה של האסלאם]]'', "ההשקפה האורתודוקסית הנוכחית מבוססת על הדעה הרמונית,לפיה המונח אהל אל בית כולל את , כלומר הנביא, עלי, פאטמה, אל-חסן ואל-חוסין, יחד עם נשותיו של הנביא." לדברי לורה וצ'ה ואגליי  ב[[האנציקלופדיה של האסלאם|אנציקלופדיה של האסלאם]] "יש סיפור המסופר במסורות רבות לפיו מוגן מחסה תחת גלימתו, בנסיבות משתנות, כולל מובלה הנכדים שלו החסן והחוסיין, בתו פאטמה,ובנו גיסה [[עלי בן אבי טאלב|עלי]]; לכן חמשת אלו אשר מקבלים את התואר אהל אל-כסאא או "אנשי המעטפה". חלקם ניסו להוסיף נשתיו של מוחמד ברשימה; בכל זאת, מספר חסוי מוגבלת לחמישה האלה."<ref>{{הערה|"Fāṭima." Encyclopaedia of Islam, Second Edition. Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Brill Online, 2014. Reference. 8 April 2014</ref>}}
 
פרשנויות נוספות כוללות את משפחתו של עלי, ואת משפחותיהם של קרובי משפחתו של מוחמד, כגון עקיל, ג'עפר ועבאס אבן עבד אל-מוטלב אל-עבאסי . משפטנים אסלאמיים קדומים  כמו מאלכ בן אנס ואבו חניפה כללו את שבט בני [[האשמיה|האשים]] בתוך ההגדרה, בעוד [[מוחמד אבן אידריס א-שאפעי|אל-שאפעי]] כלל את כל בני מוטלב.
(( סאחיח מוסלם , הספר הנוגע לגמישות נשותיו של הנביא הקדוש (כיתאב אל-פדאיל אל-סבעה ), פרק ט ': זכויותיך במשפחת הנביא [12] המשפט האחרון של פסוק 33: 33. [13]))
 
המסורת על החדית הזאת נעשית ממקורות שונים לפאטמה, בתו של מוחמד. היא סיפרה שאחרי שאביה ביקר בביתה, היה לו חום ולא הרגיש טוב, הוא ביקש גלימה תימנית שהביאה לו פאטמה וקיפלה אותה סביבו. מאוחר יותר הצטרפו אליו בגלימה התימנית נכדיו חסן וחוסיין, ואחריהם אביהם עלי בן אבי טאלב, שהיה בן דודו של מוחמד ובעלה של בתו(פאטמה). ובסוף פאטממה ביקשה רשות להיכנס לגלימה הזאת. כאשר כל חמשתם הצטרפו יחדיו מתחת לגלימה, מוחמד סיפר את הפסוק הקוראני 33:33 [13] לאלה מתחת לגלימה כי כל חמשתם הנבחרים, והוא הוסיף כי הוא רוצה את אלוהים כדי להרחיק את כל הטומאות מהם,ושלא יהיו בהשיגת ידיהם. ואז התפלל לאלוהים להכריז על כל חמשתם כמו שלו אהל-אל-בית ולשמור מרחק הנג'סאט (טומאה) מאותם. אלוהים, והאל על פי הבקשה הזאת מיד שלח [[גבריאל]] כדי לחשוף למוחמד כי כל חמשת תחת הגלימה הם היקר הקרוב ביותר לאלוהים והם טהורים ("טהור של טהור") ללא עקבות של טומאה.<ref>{{הערה|{{Cite book|title=Jame al-Bayan Fi Tafsir al-Quran|last=Tabari|first=Muhammad bin Jarir|publisher=Dar al-Ma'rifah|year=1991|volume=22|location=Beyrut|pages=6}}</ref>}}
 
ענפי הטוולבר והאיסמאעיל של האיסלאם השיעי שונים ביחס לקו האימאמאט. בעוד הטוולרים מאמינים בשושלת הידועה בשם 12 האימאמים, האיסמעילים מאמינים כי צאצאיו שלb[[אסמאעיל אבן ג'עפר|איסמאעיל אבן ג ' אפר]], ולא אחיו [[מוסא אל-כאט'ם|מוסא אל-]]<nowiki/>כאט׳ם,היו במקום זאת יורשי האימאמאט.
לפי אנס בן מאליק, הנביא מוחמד במשך חצי שנה ברצף נהג לעבור ליד הדלת של בית פאטמה בכל פעם שעזב לתפילות אלפג׳ר(הבוקר) ואומר, "הגיע הזמן ל [[צלאה|סאלאט]](תפילה),למשפחת הבית (אהל אל ביאת)ורצונוכם להסיר את כל הפגמים ממכם, ולטהר אותכם לחלוטין.(('{{' "}}מתוך סורת אל אחזאב 33, פסוק 33))
 
רוב, אבל לא כל השיעים מאמינים כי אלה האמאמים שנבחרו אלוהית להיות מנהיגים של הקהילה המוסלמית.<ref>{{הערה|Madelung, 1997, pp. 13-17</ref>}} זה מבוסס על החדית', "אנשים של הגלימה", שבו הנביא מתייחס רק לפאטמה, עלי, חסן, חוסיין והנביא עצמו.ו(נאמר שהנשים שלו (של הנביא)לא היו חלק של אהל אל בית כי הן יכולות להיות גרושות וזה כבר לא חלק מאנשי הבית כאשר מת בעלהן), המסורת שמוסלמים סונים רבים מאמינים בה, שמוחמד, פאטימה ושתים-עשרה האימאמים ידועים כ"ארבעה עשר תוויות״.
 
== מַשְׁמָעוּת ==
המוסלמים מעניקים לביתו של מוחמד מעמד מיוחד ומעריכים אותו. זה נגזר מפסוקים בקוראן ומהמסורת אשר קובעים אהבה כלפי קרובי משפחתו של מוחמד - למרות שבמקרים מסוימים פרשנויות שונות, למשל: "תגיד:" אין גמול אני מבקש ממך על זה מלבד אהבתם של אלה הקרובים שלי "<ref>{{הערה|{{cite quran|42|23|s=ns}}</ref>}} על פי [[תפסיר|פרשן תנ "ך ידוע]] אל טברי (260-360 אה {{\}}873-970 לסה" נ) הפסוק מתייחס כנראה למאמינים מוסלמים הקשורים בקשרי דם.פרשנות אחרת שאומצה על ידי השיעה מיישמת את הפסוק לאהל אל-בית. ועוד ראייה אחרת מפרשת את הפסוק שהאהבה היא מצווה לקרובי המשפחה בכלל, והדעה האחרונה היא המועדפת על ידי המלומד העכשווי מדלונג.<ref>{{הערה|Madelung (1997) p. 13</ref>}}
 
''[[שריעה|השריעה]]'' (החוק האיסלאמי) אוסרת על ניהול של צדקה (צדקה)או ''[[זכאה|הזכאת]]''  (מס) על קרובי מוחמד (כולל הבנו חשים), כאשר מוחמד אסר על עצמו ועל משפחתו.<ref>{{הערה|{{Cite web|url=http://islamqa.info/en/21981|title=Ruling on giving zakaah to Ahl al-Bayt|accessdate=15 November 2014|website=islamqa.info|last=al-Munajjid|first=Shaykh Muhammad}}</ref>}} ההסבר שניתן על ידי משפטנים הוא כי אלה נדבות נחשבים הטמאים של העם, אשר מציעים להם לטהר את עצמם מן החטא, ולכן זה יהיה בלתי הולם של קרובי משפחה לטפל או להשתמש בהם. במקום זאת, הם מקבלים חלק משלל המלחמה.<ref>{{הערה|Madelung (1997) p. 14</ref><ref>}}{{הערה|A verse in the Qur'an reads: "That which Allah giveth as spoil unto His messenger from the people of the townships, it is for Allah and His messenger and for the near of kin and the orphans and the needy and the wayfarer, that it become not a commodity between the rich among you.", ({{cite quran|59|7|s=ns}})</ref>}}  מוסלמים בתפילותיהם היומיומיות מעלים ברכות עליהם באומרו: "הו אלוהים, יברך את מוחמד ואת משפחתו". בקהילות מוסלמיות רבות, מעמד חברתי גבוה מיוחס לאנשים הטוענים כי הם צאצאיהם של בני משפחתו של מוחמד,והם מסומנים כ"סיאאדה״( מאסטרים)או שרפאא (הכבודים).<ref name{{הערה|שם="AB-EOIMW">|Ahl al-Bayt, Encyclopedia of Islam and the Muslim world.</ref>}}
 
רוב המעגלים הסונים([[סופיות|סופי]]<nowiki/>ם) עוקבים אחרי השרשרת הרוחנית שלהם בחזרה למוחמד באמצעות עליי.{{מקור}} ב-שיעים ביתו(משפחתו) של מוחמד הוא המרכז של הדת. בגרסה אחת של דרשת הפרידה של מוחמד,הוא מיוצג כאומר שאלוהים נתן למאמינים שתי אמצעי הגנה:הקוראן ומשפחתו,בגרסאות אחרות שני אמצעי הגנה הם הקוראן ואת n[[סונה]] (הצהרות ופעולות של מוחמד).האמונה השיעית העממית מייחסת חשיבות קוסמולוגית למשפחה בטקסטים שונים, שבהם נאמר שאלוהים לא היה יוצר את הג׳נה ([[עולם הבא|גן עדן]]) ואת הארץ, [[אדם וחוה|אדם וחווה]], או כל דבר אחר,אם לא היה להם. הרוב המכריע של השיעים רואה את ראשי המשפחה כנבחרים אלוהיים שנבחרו על ידי האלוהים