ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם – הבדלי גרסאות

בגמרא פירשו שה"רוחות" שהוזכרו במשנה הם רוחות חזקות מאוד המכונות "זעפא" והיינו [[סופה]]. התוספות מביאים ירושלמי המחלק בין רוחות חזקות מאוד הבאות "בזעף" עליהן מברכים ברכה זו, לרוחות הבאות בנחת (אך גם הן חזקות ואינן שגרתיות<ref>{{הערה|[[מגן אברהם]], סימן רכז ס"ק א.</ref>}}) עליהן יש לברך ברכת עושה מעשה בראשית בלבד. וכך נפסק בשולחן ערוך שמברכים ברכה זו רק "על רוחות שנשבו בזעף". כיון שאין אנו בקיאים להבחין בין הבאים בזעף לבאין בנחת, פסק ה[[משנה ברורה]] שטוב לברך תמיד על רוח סערה רק ברכת עושה מעשה בראשית. אך ביחס לסופות טרופיות ([[הוריקן]]) החזקות לפי כל קנה מידה הכריעו הפוסקים שיש לברך עליהן ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם. גם את ברכת הרוחות אין לברך אלא פעם אחת כל זמן שמדובר באותה סופה.

על פי המבואר במשנה יש לברך ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם על "הזוועות", והם רעידת האדמה כפי שנתבאר בגמרא.<ref>{{הערה|ברכות נט, א וברש"י.</ref>}} מאחר ולא נתנו חכמים שיעור לעוצמת הרעידה כתבו הפוסקים שיש לברך על כל רעידה המורגשת, אפילו כזו שאינה עלולה לסכן חיי אדם.<ref>{{הערה|הרב [[עובדיה יוסף]], [[חזון עובדיה (ספר)|חזון עובדיה]] - ברכות, עמוד תמא</ref>}}

את הזיקים המוזכרים בדברי המשנה מבאר האמורא [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שהם "כוכבא דשביט". רש"י מפרש: {{ציטוטון|כוכב היורה כחץ ברקיע ממקום למקום, וארוך כשבט שהוא יורה, ונראה כמו שפותח רקיע}}, וכוונתו לנקרא בימינו [[מטאור]] או כוכב נופל. אך מדברי [[ספר הערוך]] (ערך זק) בשם [[רב האי גאון]] נראה שמפרש שהכוונה ל[[כוכב שביט]]. הרמב"ם כלל את שני הפירושים יחד וכתב {{ציטוטון|ועל האור שבאויר שיראו כאלו הם כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום, או כמו כוכבים שיש להם זנב}},<ref>{{הערה|רמב"ם הלכות ברכות פרק י הלכה יד.</ref>}} וכך פסקו האחרונים שיש לברך על שני הדברים.<ref>{{הערה|ראו שולחן ערוך סימן רכז סעיף א, ומשנה ברורה שם ס"ק א.</ref>}}{{הערה|[[יעקב מאיר זלקינד]], פירוש המשנה והתוספתא - מסכת ברכות, [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37579&pgnum=203 פרק ט משנה ג], באתר HebrewBooks}}