מדע זבל – הבדלי גרסאות

הקונספט נכנס ללקסיקון הציבורי ב-1990 ביחס ל[[עד מומחה|עדות מומחה]] בבית [[משפט אזרחי|דין אזרחי]]. לאחרונה השימוש בביטוי הינו כטקטיקה לביקורת על מחקר על מזיקים [[סביבתנות|סביבתיים]] או השפעות פעילויות תאגידיות על בריאות הציבור, ומדי פעם בתגובה לביקורת הזאת. המונח נמצא בשימוש על ידי התומכים של שני הצדדים בוויכוחים בעלי אופן שכזה. הסופר [[דן אגין]] נגד בספרו ''"מדע-זבל"'' מתח ביקורת חריפה כלפי אלו אשר שוללים את ההנחה הבסיסית של התחממות כדור הארץ,<ref name{{הערה|שם="Union-Tribune 2006-10-22">|{{cite news |url = http://www.sandiegouniontribune.com/uniontrib/20061022/news_lz1v22junk.html |title = 'Junk' food for thought |author = LaFee |first = Scott |date = 2006-10-22 |newspaper = San Diego Union Tribune |accessdate = 2016-02-14}}{{dead link|date=December 2017 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}</ref>}} הפרשן לשעבר של רשת [[פוקס ניוז]], סטיבן מילויי גינה בהרחבה מחקר אשר קישר את תעשיית דלקי המאובנים לסוגיית שינוי האקלים, באתר האינטרנט שלו ''junkscience.com''.<ref name{{הערה|שם="Huffington Post 2014-03-06">|{{cite news| author=DeMelle| first=Brendan| date=2014-03-06| title=Climate Denier Steve Milloy Now Director at Coal Giant Murray Energy, On CPAC Global Warming Panel Today| url=http://www.huffingtonpost.com/brendan-demelle/climate-denier-steve-mill_b_4914442.html| website=Huffington Post| accessdate=2016-02-14}}</ref>}}

בכמה הקשרים, מדע זבל הוא ההפך מ"מדע מבוסס" אשר נועד לקדם את השקפת העולם האישית של המשתמש.<ref name{{הערה|שם=Neff2005>|{{cite journal |authors= Neff RA, Goldman LR |title=Regulatory parallels to Daubert: stakeholder influence, "sound science," and the delayed adoption of health-protective standards |journal=Am J Public Health |volume=95 Suppl 1 |issue= |pages=S81–91 |year=2005 |pmid=16030344 |doi=10.2105/AJPH.2004.044818 |url= http://www.ajph.org/cgi/content/full/95/S1/S81}}</ref>}} הדיכוטומיה הזו מקודמת בעיקר על ידי [[סטיבן מילויי]] ו[[המרכז לקידום מדע מבוסס]], אשר לפיה מדע זבל שונה במקצת מ [[פסאודו-מדע|"פסאודו-מדע"]] ו "מדע שוליים".

נראה כי הביטוי ''"מדע-זבל'' היה בשימוש גם לפני שנת 1985. בשנת  1985 בדו"ח של [[מחלקת המשפטים של ארצות הברית]]  על ידי קבוצת המדיניות טורט נכתב:<blockquote class="" style="">שימוש שכזה במדע שאיננו בר תוקף (ובשמו הנפוץ "מדע זבל"), גרם למציאות של נסיבתיות אשר איננה מוצדקת או מובנת מנקודת המבט של המדע המבוסס הנוכחי על המצב של ידע מדעי או רפואי אמין.<ref>{{הערה|[http://www.eric.ed.gov/ERICWebPortal/contentdelivery/servlet/ERICServlet?accno=ED274437 "Report of the Tort Policy Working Group on the causes, extent and policy implications of the current crisis in insurance availability and affordability"] (Rep. No. 027-000-01251-5). (1986, February). Washington, D.C.: Superintendent of Documents, US Government Printing Office. (ERIC Document Reproduction Service No. ED274437) p.39: <blockquote>Another way in which causation often is undermined — also an increasingly serious problem in toxic tort cases — is the reliance by judges and juries on non-credible scientific or medical testimony, studies or opinions. It has become all too common for 'experts' or 'studies' on the fringes of or even well beyond the outer parameters of mainstream scientific or medical views to be presented to juries as valid evidence from which conclusions may be drawn. The use of such invalid scientific evidence (commonly referred to as 'junk science') has resulted in findings of causation which simply cannot be justified or understood from the standpoint of the current state of credible scientific and medical knowledge. Most importantly, this development has led to a deep and growing cynicism about the ability of tort law to deal with difficult scientific and medical concepts in a principled and rational way.</blockquote></ref>}}</blockquote>בשנת 1989, מדען האקלים ג'רי מלמן (מנהל המעבדה לגיופיזיקה של דינמיקת נוזלים) שאפיין את התיאוריה כי [[התחממות עולמית|התחממות גלובלית]] נגרמת בשל וואריאציות סולריות (כמוצג במאמר ''פרספקטיבות מדעיות על בעית החממה'' על ידי פרדריק סמית ושותפים.) כ"מדע זבל רועש".<ref>{{הערה|{{Cite journal|title=Global warming: Blaming the sun|last=Roberts|first=L.|journal=Science|issue=4933|doi=10.1126/science.246.4933.992|year=1989|volume=246|pages=992–993|pmid=17806372}}</ref>}}

פיטר וו הובר הפך את המונח לפופולארי ביחס לליטיגציה בספרו מ1991 הספר ''הנקמה של גלילאו: מדע-זבל בבית המשפט.'' הספר צוטט בלמעלה מ-100 ספרי לימוד משפטיים והפניות; כתוצאה מכך, כמה מקורות מציינים את הובר כראשון להטביע את המונח. עד שנת 1997 המונח נכנס ללקסיקון המשפטי כפי שניתן לראות בחוות הדעת של [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] על ידי השופט [[ג'ון פול סטיבנס]]: <blockquote class="" style="">דוגמה של 'מדע זבל' אשר צריכה להיות פסולה תחת [[הלכת דאוברט]] הינה שלא אמינה תהיה העדות של [[פרנולוגיה|פרנטולוג]] אשר מתיימר להוכיח את הסכנה העתידית המהווה נאשם בהתבסס על קווי המתאר של גולגולת הנאשם.<ref>{{הערה|{{cite journal | last1 = Roberts | first1 = L. | year = 1989 | title = Global warming: Blaming the sun | url = | journal = Science | volume = 246 | issue = 4933| pages = 992–993 | doi=10.1126/science.246.4933.992 | pmid=17806372}}</ref>}}</blockquote> בתי משפט נמוכים יותר לאחר מכן הגדירו קווים מנחים לזיהוי מדע זבל, כגון חוות הדעת משנת 2005  של בית המשפט האמריקאי לערעורים ממדרגה שביעית על ידי  השופט איסטרברוק:<blockquote class="" style="">דיווחים חיוביים על טיפול מגנטי במים לא ניתנים לשכפול;  זאת בנוסף לחוסר הסבר פיזי לאפקט כלשהו הן סימני ההיכר של מדע זבל.<ref>{{הערה|{{cite book| last= Huber| first= P. W. | year= 1991| edition= 2001| title= Galileo's revenge: Junk science in the courtroom| place= New York| publisher= Basic Books| page= 191}}</ref>}}</blockquote>

כפי שכותרת המשנה של ספרו של הובר "''מדע זבל בבית המשפט"'' מרמזת, הוא שם דגש על הניצול לרעה של עדויות מומחה בביתי דין אזרחיים. דוגמה בולטת לכך אשר צוטטה בספר היינה התדיינות על מגע מזדמן והתפשטות מחלת [[איידס|האיידס]]. בית ספר במחוז קליפורניה ביקש למנוע מנער צעיר עם איידס, ריאן תומאס, מלהשתתף [[גן ילדים|בגן]]. בית הספר הפיק עד מומחה, סטיבן ארמנטראוט, שהעיד כי אפשרות קיימת כי האיידס יכול להיות מועבר לחברי כיתה דרך ב"וקטורים" שעוד לא התגלו. עם זאת, חמישה מומחים העידו מטעם תומאס כי איידס איננו מועבר באמצעות מגע מזדמן, ובית המשפט אישר את "המדע המוצק" (כפי שהובר קרא לזה), והוא דחה טענותיו של ארמנטראוט.<ref>{{הערה|''Charles H. Sanderson v. [[Culligan International Company]]'', No. 04-3253, slip op. at 3 (7th Cir. July 11, 2005).</ref>}}

בשנת 1999 פול ארליך ואחרים קידמו מדיניות ציבורית שנועדה לשפר את הפצת ידע מדעי ממשי בנושאי סביבה ולהניא מדע זבל: <blockquote class="" style="">דיווחי ה[[הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים|פנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים]] מציעים נוגדן ל מדע-הזבל שמסתובב בקונזנצוס הנוחכי בנושאי שינוי אקלים, על ידי התוויה של מידת אי-הודאות ותיאור של פוטנציאל התועלות והעלויות של המדיניות ביחס לשינוי האקלים.<ref>{{הערה|{{cite journal| last1= Ehrlich| first1= P. R.| last2= Wolff| first2= G.| last3= Daily| first3= G. C.| last4= Hughes| first4= J. B.| last5= Daily| first5= S.| last6= Dalton| first6= M.| author7= et al. |year= 1999| title= Knowledge and the environment| journal= Ecological economics| volume= 30| pages= 267–284}}</ref>}}</blockquote>במחקר משנת 2003 על שינויים סביבתית לגבי [[הפארק הלאומי גליישר|הפארק הלאומי גלישר]],  ציין פנדינוסקי כי "מדע-זבל יכול לערער את אמינותו של המדע בקנה מידה רחב בהרבה מכיוון שמזג שווא על ידי קבוצות עניין מטילות ספק על טענות יותר מוגנות וחותרות תחת האמינות של המחקר ככלל".<ref>{{הערה|{{cite journal| last= Pedynowski| first= D| year= 2003| title= Toward a more 'Reflexive Environmentalism': Ecological knowledge and advocacy in the Crown of the Continent Ecosystem| journal= Society and Natural Resources| volume= 16| pages= 807–825}}</ref>}}

בספר משנת 2006 ''מדע זבל'',<ref name{{הערה|שם="Dan Agin Ph.D. - Junk Science">|{{cite book| author=Agin| first=Dan| title=Junk Science — How Politicians, Corporations, and Other Hucksters Betray Us| url=https://books.google.com/books?id=I4VzaPjTnxUC| year=2006| edition=reprint| publication-date=December 2007| publisher=St. Martin's Griffin| isbn=978-0-312-37480-8}}</ref>}} דן אגין הדגיש שני גורמים עיקריים של מדע זבל: הונאה, ובורות. במקרה הראשון, אגין דן בזיוף תוצאות בפיתוחם של טרנזיסטורים אורגניים: <blockquote class="" style="">עד כמה שההבנה של מדע זבל רלונטית, ההיבט החשוב ביותר הוא שגם מעבדות בל, וגם הקהילה הפיזיקלית הבינלאומית הוטעו עד אשר מישהו הבחין בכך שתיעודי הרעש שפורסמו על ידי יאן הנדריק רבה במספר העיתונים היו זהים—כלומר בלתי אפשריים מבחינה פיזיקלית.<ref name{{הערה|שם="Dan Agin Ph.D. - Junk Science" />}}</blockquote>במקרה השני, הוא מצטט דוגמה שמוכיחה בורות של עקרונות סטטיסטים בעיתונות הכתובה: <blockquote class="" style="">כיוון שבלתי אפשרי להוכיח [כי מזון מהונדס גנטית הוא לא מזיק], המאמר ב "ניו-יורק טיימס" היה מה שנקרא "הצגה שלילית" כנגד משרד החקלאות האמריקאי, הצגה שלילית שהתבססה על אמונת מדע-הזבל כי ניתן להוכיח השערת אפס.<ref name{{הערה|שם="Dan Agin Ph.D. - Junk Science" />}}</blockquote>אגין מזמין את הקורא לקחת צעד אחורה מן הרטוריקה, כיוון ש"איך שהדברים מתוארים לא הופך מדע למדע זבל."<ref name{{הערה|שם="Dan Agin Ph.D. - Junk Science" />}} במקום זאת, הוא מציע כי  מדע-זבל מונע בסופו של דבר על ידי הרצון להסתיר אמיתות לא רצויות מהציבור.

תאוריות נוחות יותר לפעילות חברות מוצגות כ"מדע מבוסס", דוגמאות עבר בהם אותו "מדע מבוסס"  שומש כוללים את המחקר על הרעילות של עלאר, אשר עבר ביקורת קשה על ידי מתנגדי רגולציה, ומחקרו של הרברט נידלמן על [[הרעלת עופרת]] במינונים נמוכים. נידלמן הואשם בהונאה, והותקף באופן אישי.<ref name{{הערה|שם=Neff2005/>}}

פרשן [[פוקס ניוז|חדשות פוקס]]  סטיבן מילויי לעתים קרובות מפעיל את המושג של מדע זבל על מנת לתקוף את התוצאות של אמין מחקר מדעי על נושאים כמו [[התחממות עולמית|התחממות כדור הארץ]], [[הידלדלות שכבת האוזון|הידלדלות שכבר האוזון]], עישון פסיבי. האמינות של אתרו של מילויי junkscience.com נחקרה על ידי פול די תאקר, כתב ''[[ניו ריפבליק|ה"ניו ריפבליק"]]'', בעקבות ראיות כי מילויי קיבל מימון מפיליפ מוריס, RJR טבק, ו[[אקסון מוביל|אקסון מובייל]].<ref name{{הערה|שם="tnr">|[http://www.tnr.com/article/pundit-hire "Smoked Out: Pundit For Hire"], published in ''The New Republic'', accessed 24 November 2010.</ref><ref>}}{{הערה|{{cite news |first1=Sheldon |last1=Rampton |authorlink1=Sheldon Rampton |first2=John |last2=Stauber |authorlink2=John Stauber |url=http://www.prwatch.org/files/pdfs/prwatch/prwv7n3.pdf |title=How Big Tobacco Helped Create 'the Junkman' |volume=7 |issue=3 |work=PR Watch |date=2000 |publisher=[[Center for Media and Democracy]]}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="rjrmemo">|[http://legacy.library.ucsf.edu/tid/syq70d00 Activity Report], R.J. Reynolds Tobacco Co., December 1996; describes R.J.R. Tobacco's direct input into Milloy's junk science website. [http://legacy.library.ucsf.edu/ Legacy Tobacco Documents Library] at the [[University of California, San Francisco]]. Accessed 5 October 2006.</ref>}} תאקר גם ציין כי מילויי היה מקבל כמעט 100,000$ לשנה כדמי ייעוץ מבית פיליפ מוריס בזמן בו הוא מתח ביקורת על ראיות לגבי הסכנות של עישון פסיבי כמדע-זבל. בעקבות פרסום מאמר זה, מכון קאטו, אשר אירח את האתר junkscience.com, הפסיק את הקשר עם האתר והסיר את מילויי מרשימת העורכים הנספחים שלו.

מסמכים מתעשיית הטבק חושפים כי פיליפ מוריס מנהלים הגה את "פרויקט ההלבנה" בשנת 1980 בתגובה להופעתם של נתונים מדעיים על נזקם של עישון פסיבי.<ref name{{הערה|שם="whitecoat">|[http://tobaccodocuments.org/landman/2063791182-1187.html Minutes of a meeting in which Philip Morris Tobacco discusses the inception of the "Whitecoat Project"] {{webarchive|url=https://web.archive.org/web/20071013185238/http://tobaccodocuments.org/landman/2063791182-1187.html |date=2007-10-13 }}. Accessed 5 October 2006.</ref>}} המטרה של הפרויקט, כפי שנהגה על ידי פיליפ מוריס ועוד חברות הטבק, היה צריך להשתמש ב"יועצים מדעיים" כביכול עצמאיים כדי להפיץ ספק בעיני הציבור לגבי נתונים מדעיים באמצעות הפעלת מושגים כמו מדע-זבל.<ref name{{הערה|שם="whitecoat"/>}} על פי האפידימולוג דיוויד מייקלס, עוזר השר לאנרגיה, הסביבה, בטיחות, ובריאות בממשל קלינטון, תעשיית הטבק המציאה את תנועת ה"מדע המבוסס" בשנת 1980 כחלק מהקמפיין נגד רגולציה של עישון פסיבי.<ref>{{הערה|{{cite book | last = Michaels | first = David | title = [[Doubt is Their Product]]: How Industry's Assault on Science Threatens Your Health | publisher =[[Oxford University Press]]| year = 2008 | location = New York | isbn = 978-0-19-530067-3 | page = 3}}</ref>}}

דיוויד מייקלס טען כי מאז פסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית במשפט ''דוברט נגד מראל דאו תרופות בע"מ'', השופטים הפכו להיות "שומר הסף" של עדות מדעית וכתוצאה מכך מדענים מכובדים לעתים לא יכול להגיש עדות כך שקאופרטיבים במגננה נהיו "יותר אמיצים" להאשים את ירביהם בשימוש במדע זבל.<ref name{{הערה|שם=Michaels2005>|{{cite journal | last= Michaels| first= David | year = 2005 | title = Scientific Evidence and Public Policy | url= http://www.ajph.org/cgi/content/full/95/S1/S5| journal = American Journal of Public Health | volume = 95 | issue = S1 | pages = 5–7 | doi = 10.2105/AJPH.2005.065599 | pmid = 16030339}}</ref>}}

ב-1995, [[האיחוד של מדענים מודאגים]] השיק את יוזמת המדע המבוסס, רשת ארצית של מדענים המחויבים לחשיפה של מדע זבל באמצעות תקשורת הסברה, שתדלנות, ופיתוח משותף של אסטרטגיות להשתתפות בפגישות מועצה או דיונים ציבוריים.<ref>{{הערה|{{cite journal| publisher= Union of Concerned Scientists| date= Winter 1998| title= Sound science initiative| work= ASLO Bulletin| volume= 7| number= 1|page= 13}}</ref>}} עלון האיחוד על מדע והטכנולוגיה בקונגרס, האגודה האמריקאית לקידום המדע גם זיהתה את הצורך להגברת ההבנה בין מדענים ומחוקקים: "אמנם רוב האנשים יסכימו כי מדע מבוסס עדיף על פני על מדע זבל, פחות יזהו מה שעושה מחקר מדעי 'טוב' או 'רע'."<ref>{{הערה|{{cite journal| title= Sound Science for Endangered Species| date= September 2002| work= Science and Technology in Congress| publisher= American Association for the Advancement of Science| access-date= November 12, 2006| url= http://www.aaas.org/spp/cstc/pne/pubs/stc/stc02-09.pdf| deadurl= yes| archiveurl= https://web.archive.org/web/20060924193126/http://www.aaas.org/spp/cstc/pne/pubs/stc/stc02-09.pdf| archivedate= September 24, 2006| df= }}</ref>}}. [[האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה|איחוד התזונה האמריקאי]], בהעברת ביקורת על טענות שיווקיות אשר נעשו בשביל מוצרי מזון יצר רשימה של "עשר דגלים אדומים של מזע זבל."

חוקרים עצמאיים נוספים העלו גם הם את הרעיון באופן נפרד.<ref>{{הערה|{{cite journal| last= Merrow| first= J.| date= February 23, 2005| title= Unlearning Bad Science| work= The Merrow Report ''(from'' [[Education Week]]'')''| access-date= August 7, 2017| deadurl= yes| archiveurl= https://web.archive.org/web/20050304142724/http://www.pbs.org/merrow/news/edweek4.html| archivedate= March 4, 2005| publisher= Public Broadcasting Service| url= https://www.pbs.org/merrow/news/edweek4.html}}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite journal| last= Baron| first= L. A. F. |date= February 2001| title= The Influence of 'Junk Science' and the Role of Science Education| work= Imprimis| volume= 30| number= 2| publisher= [[Hillsdale College]]| url= http://www.hillsdale.edu/imprimis/2001/february/default.htm| deadurl= yes| archiveurl= https://web.archive.org/web/20040531125132/http://www.hillsdale.edu/imprimis/2001/february/default.htm | archivedate= May 31, 2004| access-date= August 7, 2017}}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite web| last= Murray| first= B.| date= November 12, 2006| title= The Methods of Science and Journalism| work= FACSNET, science and technology| access-date= November 12, 2006| publisher= Foundation for American Communications| url= http://www.facsnet.org/tools/sci_tech/methods.php3| deadurl= yes| archiveurl= https://web.archive.org/web/20070623025148/http://facsnet.org/tools/sci_tech/methods.php3| archivedate= June 23, 2007| df= }}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite journal| last= Hill| first= C. T.| year= 2001| title= Fifty Years of Science and Technology Policy in Ten Minutes| work= AAAS Science and Technology Policy Yearbook| page= 107| access-date= November 12, 2006| publisher= [[American Association for the Advancement of Science]]| url= http://www.aaas.org/spp/rd/ch7.pdf| deadurl= yes| archiveurl= https://web.archive.org/web/20060624055343/http://www.aaas.org/spp/rd/ch7.pdf| archivedate= June 24, 2006| df= }}</ref>}}