צבי הירש חיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
שורה 5:
מהר"ץ חיות נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[ברודי]] שב[[גליציה]] בכ"ח בחשוון תקס"ו. אביו היה סוחר ובנקאי עשיר. סבו היה רבי יצחק חיות, מחבר ספר "זרע יצחק" ונינו של רבי [[יצחק חיות]] הראשון. כבר מילדותו הצטייר מהר"ץ כ[[עילוי (לימוד)|מחונן]] ומסופר עליו שידע כילד כמעט את כל ה[[תנ"ך]] בעל פה, אך לבו נמשך גם אחרי [[מדע]] ו[[ספרות]]. למד תורה אצל הרבנים [[צבי הירש הלר]], [[אפרים זלמן מרגליות]] ואלעזר לנדאו. כולם תושבי ברודי. לצד לימוד התורה למד המהר"ץ מאביו גם [[צרפתית]], [[גרמנית]] ו[[איטלקית]] ואף מעט [[לטינית]]. כמו כן הוא קבל הכשרה מסוימת ב[[מדעי הטבע]] וב[[היסטוריה]]. לימוד מסודר של השכלה שאיננה תורנית בהיקף שכזה היה דבר חריג בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות באותה תקופה. הוא היה שותף לעיסוקי אביו, אך את עיקר זמנו הקדיש ללימוד.
 
בשנת [[1828]], בגיל 23<ref>{{הערה|ראה: הוספות יעקב בודק ל'קורות העתים' של אברהם טריביטש-חיות, לבוב תרי"א, סימן מא'.</ref>}}, התמנה לרב בעיר [[ז'ולקווה]] (ז'ולקייב), בה שכן רנ"ק, רבי [[נחמן קרוכמל]]. נראה שמינויו של רב צעיר, הידוע כגדול בתורה, אך גם כמשכיל, תאם את הרוחות שנשבו בעיר באותו זמן. קשריו של מהר"ץ עם רנ"ק עוררו את חמת ה[[חסידים]]. האחרון היה אדם שומר מצוות, אך כמה מדעותיו הביקורתיות על זמני כתיבת ה[[כתובים]] שב[[תנ"ך]] עוררו כעס אצל השמרנים. מקובל לתאר את מהר"ץ כסמן הימני בבית מדרשו של רנ"ק.
 
ארבע שנים אחר מינויו בז'ולקווה, כשמאס בירידת החסידים לחייו וחשק במשרה רמה יותר, פנה מהר"ץ להתמודד על רבנות [[פראג]]. דבר זה הביא לסיומה של ידידותו עם שי"ר, [[שלמה יהודה רפפורט]], שהתחרה בו על המשרה. המערכה בין שני החברים הטובים לשעבר הפכה למסע השמצות. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה. תשוקתו של מהר"ץ להחליף רבנות לא פגה אך נשאר בז'ולקווה עוד שנים רבות.