פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הוספת קישור לחופש התנועה
ב-13 באוגוסט 1961 החלו המזרח-גרמנים בבניית החומה, שניתקה כמעט לחלוטין את הקשר בין מזרח למערב והשפיעה בצורה דרמטית על חייהם של תושבי ברלין משני צדדיה. החומה, שנקראה על ידי השלטונות המזרח-גרמניים "חומת-הגנה אנטי-פשיסטית" (antifaschistischer Schutzwall) ו"גבול מבוצר" (befestigte Staatsgrenze), נחשבה לאחד מסמליה העיקריים של [[המלחמה הקרה]] לאורך יותר מעשרים ושמונה שנים. בפי מתנגדיה נקראה החומה לעיתים "חומת הבושה" (Schandmauer).
 
החומה הפכה בן לילה ל[[מחסום הפרדה|מחסום]] שמנע מתושבי ברלין המזרחית לממש את [[חופש התנועה]] בעירם, ואלה מהם שניסו לחצותה מצאו את עצמם חשופים לסיכון גבוה למות מכדורי שומרי הגבול המזרח-גרמנים. עם השנים בוצרה החומה ותוגברה באמצעים נוספים, עד כדי הפיכתה למחסום כמעט בלתי עביר, ובשל כך נעשו ניסיונות הבריחה נדירים בשנים האחרונות לקיומה.
 
נפילתה של החומה ב-[[9 בנובמבר]] [[1989]] הייתה אירוע מכונן, שסימל יותר מכל את [[סתיו העמים|נפילת המשטרים הקומוניסטיים]] באותן שנים ואת קץ המלחמה הקרה. בעקבות הפלתה [[איחוד גרמניה (המאה ה-20)|אוחדה גרמניה]] בשנת [[1990]], וברלין המאוחדת חזרה להיות בירתה של גרמניה{{הערה|ההחלטה על ברלין כבירת גרמניה התקבלה בבונדסטאג כבר ב-1991, אך מימושה בפועל התארך מאוד, ורק ב-1999 החלו משרדי הממשלה במעבר בפועל לברלין}}.