תאוריית הערך של העבודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לזכות הקניין |
||
שורה 29:
[[פילוסופיה נוצרית|הפילוסופים הנוצרים]] ב[[ימי הביניים]] חידדו את ההבחנה, ופיתחו מעין גרסה מוקדמת של תאוריה שמסבירה את אופן קביעת התמחור במערכת הכלכלית. בימי הביניים המאוחרים, בסוף [[המאה ה-13]] ותחילת [[המאה ה-14]], גרסו פילוסופים נוצרים כמו [[תומאס אקווינס]] וממשיכיו כי לאדם יש זכות ליהנות מפרי עמלו; עם זאת, הייתה זו בעיקר תפיסה מוסרית ולא ניתוח אנליטי של התהליך הכלכלי{{הערה|1=Schumpeter. p.91}}. הפילוסוף הנוצרי [[ג'ון דנס סקוטוס]] פיתח במקביל תאוריית ערך ראשונית שהתבססה על עלות{{הערה|1=Ibid, p.92}} (Cost Theory).
[[קובץ:SirWilliamPetty.jpg|ימין|ממוזער|200px|סיר ויליאם פטי, 1650. הניסוח המוקדם ביותר של תאוריית הערך של העבודה]]
הפילוסוף הבריטי [[ג'ון לוק]] טען בספרו "שתי מסכות על הממשל המדיני" (1689) כי [[זכות הקניין]] קשורה לעבודה ובמידה רבה נסמכת עליה. בפרק החמישי של המסכת השנייה בספר כתב לוק כי "אף על פי שהארץ וכל היצורים הנמוכים ניתנו במשותף לבני האדם, כל אדם הוא בעל קניין ביחס לגופו שלו; ורק הוא בלבד יש לו זכות לגופו. עבודת גופו ועמל כפיו - על כל אלה אפשר לומר על פי הדיוק שאמנם לו הם. כל דבר איפוא שהאדם מפקיעו מהמצב שהתקין לו הטבע, הריהו מערב בו את עבודתו ומוסיף עליו משהו משלו, ובאורח זה הופך לקניינו"{{הערה|1=לוק, עמ' 22}}. בפרק זה מדגיש לוק את החשיבות של העבודה לעומת האדמה, כשני המשתנים העיקריים שקובעים את הערך של התוצר, ומציין כי "הדוגמה הברורה ביותר לכך היא אומות אמריקה, העשירות באדמה ועניות בכל מותרות החיים... בגלל החסר בשיפור [האדמה] באמצעות עמל, אין הם נהנים אפילו ממאית הנוחות ממנה אנו נהנים, וכל מלך של נחלה רחבה ופורייה שם ניזון, מתגורר ועוטה בגדים גרועים משכיר יום באנגליה".
עם זאת, בחיבורו "Some Considerations on the Consequences of the Lowering of Interest and the Raising of the Value of Money", שהתפרסם בשנת 1692, פיתח לוק תאוריית מחירים שבה הערך של כל מוצר או שירות נקבע באופן לפי כללי ההיצע והביקוש. במאמר זה מתייחס לוק שוב ל[[פרדוקס הערך]], ומצביע על כך שלדברים השימושיים ביותר – כמו אוויר ומים – אין לרוב שום ערך חליפין. הוא סיכם בקביעה כי בדברים כשלעצמם אין שום ערך קבוע מראש, והמחיר שלהם נקבע לפי התועלת שהם מביאים לרוכש והשפע או המחסור בהם ברגע נתון{{הערה|1='''[http://mises.org/journals/jls/2_4/2_4_3.pdf John Locke and the Value Theory of Labor]''', Karen I.Vaughn, Journal of Libertarian Studies, Vol.2, No 4, p.326-311}}.
| |||