ויקיפדיה

הכוזרי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 17:
 
הספר פותח בחלומו של מלך כוזר, בו הוא רואה מלאך המודיע לו: "כוונתך רצויה, אך המעשה אינו רצוי". חלום זה חוזר אליו מספר פעמים. מכיוון שהמלך מקיים את דת הכוזרים בשלמותה, הוא מבין שיצטרך לחפש את המעשה הרצוי במקומות אחרים. תחילה הוא נפגש עם ה[[פילוסוף]]. מלך כוזר מסכים עם דבריו ההגיוניים והעקביים של הפילוסוף אך הם סותרים את דברי החלום, שכן המלך מחפש את המעשה הרצוי ואילו הפילוסוף טוען שהאל אינו בעל רצון ואינו [[השגחה|משגיח]] על בני האדם. מבין הדתות האחרות, מקדים המלך את המפגש עם הנוצרי. תשובות ה[[נצרות]] אינן מתיישבות על ליבו, שכן הן אינן תלויות בהגיון וחכמה, וראויות למי שהתחנך על פיהן מילדותו או חזה בעיניו באותם אותות. במפגשו עם החכם ה[[מוסלמי]] הוא לא מקבל את האפשרות לקיום דת אוניברסלית הכתובה בשפה לאומית. בלית ברירה, ובראותו שהדתות הגדולות יונקות ממנה, הוא בוחן את היהדות – "הדת הבזויה" – ונפגש עם החבר ה[[יהודי]]. הוא מוצא טעם בדבריו ומרבה לחקור ולשאול אותו שאלות. בעקבות כך המלך וכל עמו מתגיירים. המלך ממשיך לדון עם החבר אף לאחר גיורו.
 
[[טיעון הכוזרי]], ההוכחהמהווה המפורסמתדוגמה לאמיתותיהודית מפורסמת לנסיון לבסס את צידקת הדת באמצעות המסורת על חויית התגלות או חויית נס: לפי הספר, הכרה בצידקתה של היהדות המבוססתמבוססת על העדות ההיסטורית העוברת מדור לדור על [[מעמד הר סיני]] שבו נכחו, לפי המקרא, [[שישים ריבוא]] גבריםשהעידו מפורשתכי בכוזרי.כך אכן התרחש.▼
 
== הערכת הספר ==
ספר זה הפך כבר בתחילת דרכו להיות לאבן דרך חשובה של ההגות היהודית לדורותיה, והיה נפוץ אצל הוגי דעות רבים, ואף במסגרת הלימוד המסורתי. כך, למשל, באגרת לשנשלחה אל ה[[רמב"ם]] מרבימאת רבי [[יהונתן מלוניל]] וחכמי עירו [[לוניל]], המכילה בקשה שישלח אליהם את ספר [[מורה נבוכים]],: ואגבאגב הבקשה מתואריםהזו, תיארו הכותבים את הספרים שבהם עסקו בסדר לימודם. בין הספרים – לצד [[תורת חובות הלבבות|חובות הלבבות]], [[ספר האמונות והדעות|האמונות והדעות]], [[מבחר הפנינים|מבחר פנינים]] ואחרים – מופיע גם ספר הכוזרי{{הערה|אגרות הרמב"ם ב, עמ' תקיא, הוצאת שילת}}. בדומה, בתגובה לכתב החרם של ה[[רשב"א]] ובית דינו על לימוד חכמות חיצוניות מתחת לגיל 25, כתב רבי [[ידעיה הבדרשי]] איגרת התנצלות, ובו נמנים ספרים שהדגישו את לימוד החכמות. בהקשר זה נכתב שם: "ורבי יהודה הלוי מתפאר בענייני החכמות בתהלותיו ופיוטיו הנפלאים, וממנו אצלנו עוד ספר הכוזר כפי מה שקבלנו, הפליג לחקור ולבאר בסתרי התורה והנבואות על צד הסכמת הדת והמושכל בכל כוחו, יותר מכל אשר היו לפניו"{{הערה| שו"ת הרשב"א, חלק א, תיח.}}.
 
לעומת שאר ספרי ההשקפההגות שמאותהדתית התקופהאחרים (למשל: מורה הנבוכים), שנמתחה עליהם ביקורת מחמת נטייתם ל[[פילוסופיה]], התקבל הספר באהדה רבה בקרב גדולירבנים ומקובלים שהסתייגו מן הרציונליזם היהדותהפילוסופי. לדוגמה, בפירושו של רבי [[יהודה מוסקאטו]] על ספר הכוזרי, מובא ציטוט מפרקי ר' ברכיאל (שהיו תחת ידו של מוסקאטו{{הערה|רבי [[חיים מיכל]], '''אור החיים''', פרנקפורט מיין, תרנ"א, מס' 644 אות א, עמ' 298.}}), מקובל שחי במאה הארבע-עשרה: "דברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מן השקר, דברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מן האמת, ודברי ה"ר יהודה הלוי (נ.ב. הכוזרי) כולם אמת".{{הערה|רבי [[יהודה מוסקאטו]], '''ספר הכוזרי עם פירוש קול יהודה''', וילנה, תרס"ה, פתיחה, סוף אות ג, עמ' 12.}}. רבי [[עזריה מן האדומים]] אמר שראוי לכל אדם ללמוד בספר ולצוות את דבריו לבניו לתלמידיו במליצת הפסוק "השמר פן תעזוב את הלוי"{{הערה| מאור עיניים, פרק לו. מובא בפתיחה לפירוש רבי גדליה ברכר לספר הכוזרי}}.{{ש}} דברי [[הגאון מווילנה]] המחשיבים את לימוד הספר צוטטו בפי תלמידו, רבי [[ישראל משקלוב]]: "[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&st=&pgnum=50&hilite= (הגר"א) היה אומר ללמוד ספר הכוזרי], שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו"{{הערה|תוספת ל[[מעשה רב]] סימן טו}}. כאשר ייסד [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] את ישיבת "[[מרכז הרב]]" בירושלים, נתן שיעור בספר זה{{הערה|מאמרי הראיה ב, עמ' 485}}. גם בנו, הרב [[צבי יהודה קוק]] הקנה חשיבות גדולה ללימוד הספר, והרבה לחזור על דברי [[הגאון מווילנא]]. בעקבותיו של הרצי"ה הלכו תלמידיו, שייסדו לימוד קבוע ושיטתי בספר הכוזרי בישיבותיהם. על כן, ספר זה תופס מקום מרכזי בלימודי האמונה והמחשבה הסדירים בישיבות הציוניות.
 
ראיה נוספת להתקבלותו של הספר היא העובדה שחוברו מספר ספרים בסגנון דומה. כך, הרב [[דוד ניטו]] חיבר ספר בסגנון דומה הנקרא '''מטה דן''', ומכונה גם "הכוזרי השני", ובו טיעונים בעיקר נגד ה[[קראים]]. בתחילת [[המאה ה-20]], חיבר הרב [[יצחק ברויאר]] את ספר "הכוזרי החדש", ובו התייחס להשקפות ולשאלות מתקופתו.
שורה 27 ⟵ 29:
הסופר [[ש"י איש הורוויץ]] כתב על ספר זה: {{""|ספר 'הכוזרי' אינו ספר במובן הרגיל. הוא יותר מספר. זוהי השתפכות נפש, אלה הם געגועים של אוהב בשעה שהוא מדבר על אהובתו. זוהי פואימה אלהית. שיר השירים של היהדות}}{{הערה|עמ' 149 במאמרו "ר' יהודה הלוי", בתוך: הנ"ל, '''מאין ולאין? קובץ מאמרים בענייני היהודים והיהדות''', ברלין: אחיספר, תרע"ד, עמ' 123–180.}}. וכן נאמרו דברי הערכה של ביאליק: "ריה"ל היה החוקר הראשון שייסד את הרעיון הלאומי על היות התוכן הלאומי קשור בצורה הלאומית - הארץ, הלשון, המצוות, כך שלא יצויר זה בלא זה"{{הערה|חיים נחמן ביאליק, '''דברים שבעל פה''', הוצאת דביר, תרצ"ה-1935, ספר ב, עמ' קסו.}}.
 
היות והספר שימש לא רק כחיבור הגותי ואפולוגטי אלא גם כמקור הטקסטואלי הנפוץ והנגיש ביותר לסיפור על הממלכה הכוזרית שנתגיירה ליהדות, נכתבו על גביו כמה עיבודים לילדים ולנוער במשך השנים, ובעיקר במאה ה-20 : הסופר היהודי-גרמני [[זליג שכנוביץ]] חיבר את הספר "בממלכת כוזר היהודית" (1920), שנכתב במקור בגרמנית, ותורגם לעברית ולאנגלית. כמו כן, יצא ספר בשם "הכוזרי מעובד לבני הנעורים" על ידי [[צבי פישמן]] בהוצאת פרסומי ישראל בליווי תמונות, וספר "הכוזרי" בעיבוד לילדים על ידי ד"ר ניצה דורי בהוצאת מכללת "שאנן". ▼
▲[[טיעון הכוזרי]], ההוכחה המפורסמת לאמיתות היהדות המבוססת על העדות ההיסטורית העוברת מדור לדור על [[מעמד הר סיני]] שבו נכחו, לפי המקרא, [[שישים ריבוא]] גברים מפורשת בכוזרי.
 
▲היות והספר שימש לא רק כחיבור הגותי ואפולוגטי אלא גם כמקור הטקסטואלי הנפוץ והנגיש ביותר לסיפור על הממלכה הכוזרית שנתגיירה ליהדות, נכתבו על גביו כמה עיבודים לילדים ולנוער במשך השנים, ובעיקר במאה ה-20 : הסופר היהודי-גרמני [[זליג שכנוביץ]] חיבר את הספר "בממלכת כוזר היהודית" (1920), שנכתב במקור בגרמנית, ותורגם לעברית ולאנגלית. כמו כן, יצא ספר בשם "הכוזרי מעובד לבני הנעורים" על ידי [[צבי פישמן]] בהוצאת פרסומי ישראל בליווי תמונות, וספר "הכוזרי" בעיבוד לילדים על ידי ד"ר ניצה דורי בהוצאת מכללת "שאנן".
 
==סגנונו של הספר==
שורה 88:
* יהודה אבן שמואל קופמן, '''[http://www.tsel.org/torah/kuzari/index.html הכוזרי]''', תשל"ג, אתר צל הרים
* דוד קאסל, '''[http://books.google.co.il/books?id=krE_AAAAYAAJ&source=gbs_navlinks_s הכוזרי]''', (עברית עם תרגום גרמני), [[לייפציג]] 1869.
* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=303 ספר הכוזרי]''', וילנה תרס"ה 1905.
*רבי יעקב פריצול, [http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH000087809 '''פירוש "בית יעקב"'''], באתר הספרייה הלאומית.
<!-- אברהם גייגר, גרמנית. http://books.google.co.il/books?id=5AA-AAAAcAAJ http://books.google.co.il/books?id=RDZbAAAAQAAJ-->
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הכוזרי"