מרכוס הרץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פיצקוש (שיחה | תרומות)
מ תיקון קישור
מ שוחזר מעריכה של פיצקוש (שיחה) לעריכה האחרונה של Green Ape
שורה 2:
'''מרכוס (מרדכי) הרץ''' ([[17 ביוני]] [[1747]] - [[19 בינואר]] [[1803]]), [[רופא]] ו[[מרצה]] ל[[פילוסופיה]] [[יהודי]] [[גרמני]], מאנשי החברה הגבוהה ב[[ברלין]], ידידם של [[עמנואל קאנט]] ו[[משה מנדלסון]].
 
נולד למשפחה מעוטת יכולת, אביו היה [[סופר סת"ם]] שייעד אותו להיות [[סוחר]]. ב-1762 בא ל[[קניגסברג]] והחל ללמוד שם ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת קניגסברג|אוניברסיטה]]. הוא היה תלמידו וידידו של [[עמנואל קאנט]] והמשיך לעמוד איתו בקשר גם בשנים הבאות. בשל מחסור באמצעים הפסיק את לימודיו ונסע לתקופה קצרה ל[[רוסיה]] כמזכירו של סוחר יהודי עשיר. ב-1770 חזר לגרמניה והחל ללמוד [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת האלה]]. קיבל את התואר [[דוקטור לרפואה]] ב-1774 ובאותה שנה בא לברלין וכיהן כמנהל [[בית חולים|בית החולים]] היהודי שם. ב-1777 החל להעביר הרצאות פומביות ברפואה, מדעי הטבע ו[[פילוסופיה]] לאנשי העילית החברתית של ברלין, יהודים ולא-יהודים, ובהם בני המשפחה המלכותית של [[פרוסיה]].
 
ב-1779 נישא להנרייטה דה-למוס, היא אשת הסלונים [[הנרייטה הרץ]]; ביתם היה למקום מפגש אקסלוסיבי של סופרים, מדינאים והוגי דעות ברלינאים. הרץ היה גם ידידו, תלמידו ורופאו האישי של [[משה מנדלסון]], והשתתף ברבות מפעולותיהם של אנשי [[תנועת ההשכלה]]; בין השאר היה מראשי המדברים ב[[פולמוס הלנת המתים]], שבו הביע בתוקף את דעתו המקצועית בעד הלנת המתים לפני קבורתם. ב-1791 קיבל מהמלך [[פרידריך וילהלם השני]] תואר [[פרופסור]], והיה היהודי הראשון בפרוסיה שקיבל תואר זה. חיבר ספרים רבים ב[[גרמנית]] בענייני רפואה ופילוסופיה, וכן תירגום לגרמנית, לבקשתו של מנדלסון, את הספר "לתשועת ישראל" של [[מנשה בן ישראל]].