ראגנארוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
 
[[קובץ:Tyr and Fenrir-John Bauer.jpg|שמאל|ממוזער|270px|טיר מכניס את ידו לפיו של פנריר]]
האירוע הראשון הוא לידתם של ה[[נחש]] [[יורמנגנד|יוֹרְמוּנְגַנְד]], ה[[זאב]] [[פנריר]] והאלה [[הל (אלה נורדית)|הֵל]]. צאצאיהם רבי העוצמה של האל [[לוקי]] וה[[ענק]]ית [[אנגרבודה]]. [[אדה פרוזאית|האדה הפרוזאית]] מספרת כי כאשר למדו על כך האלים הבינו כי צרות לרוב יגרמו ייצורים אלה, במיוחד לאור הנבואות בדבר גורלם אשר היו ידועות לאלים{{הערה|1=האדה הפרוזאית, גילְפַגינינְג - "הונאתו של גילפי", קטע 34. ראו תרגום לאנגלית [http://www.sacred-texts.com/neu/pre/pre04.htm כאן]}}, [[אודין]] ציווה להביא את הצאצאים בפניו. הנחש הוטל לתוך האוקיינוס המקיף ּאת העולם וגדל לממדים כה עצומים עד כי נאלץ לנשוך את זנבו שלו. הֵל גורשה להיות מלכת ממלכת המתים ונהייתה אחראית על העולם [[הלהיים]] ועל נשמות אלה אשר לא מתו בקרב.
 
הזאב פנריר הובא ל[[אסגארד]] ורק האל [[טיר]] היה אמיץ מספיק כדי להאכיל אותו. גודלו העצום של הזאב והנבואות על תפקידו בהשמדתם הפחידו את האלים ואלה ניסו לכבול אותו, משום שלא מוכנים היו לזהם את ביתם הקדוש בדם ולהרגו. תחילה, יצרו האלים שרשרת מברזל והציעו לפנריר לנסות את כוחו ולהשתחרר ממנה. הזאב הניח לאלים לכבול אותו ושבר בקלות את השרשרת. גם ניסיונם השני של האלים, עם שרשרת חזקה יותר, נכשל. אז שלח [[אודין]] את סְקירְניר, אחד מעוזריו של האל פְרֵייר, לבקש מהגמדים לעצב שלשלאות מתאימות.