הבדלים בין גרסאות בדף "אדון עולם"

נוספו 99 בתים ,  לפני שנתיים
מ
ויקיזציה
מ (ויקיזציה)
{{חלונית
| כותרת = אֲדוֹן עוֹלָם
| רוחב =30 31%
| תוכן = אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא{{ש}} לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא{{ש}} וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא{{ש}} וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה{{ש}} וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁילוֹ לְהַחְבִּירָה{{ש}} [וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן / לְכָל חֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.]{{ש}} בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית / וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה{{ש}} [בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן / בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.{{ש}} בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פָרוּד / גְּדוֹל כּוֹחַ וּגְבוּרָה.]{{ש}} וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי / וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה{{ש}} וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי / מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא{{ש}} [וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא / וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.]{{ש}} בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי / בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה{{ש}} וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי / אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא{{ש}} [בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי / מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה.{{ש}} וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי / אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.]
| מקור = בסוגריים: תוספות לפי [[נוסח הספרדים]]
| ניקוד = כן}}
}}
'''אֲדוֹן עוֹלָם''' הוא [[פיוט]] המופיע ב[[סידור]]י רבות מקהילות ישראל (גם אצל ה[[יהדות תימן|תימנים]]) בטרם [[תפילה (יהדות)|תפילת]] [[שחרית]], ואשר מחברו לא נודע. השערות שונות נכתבו בקשר לזיהוי מחברו, כגון: רבי [[שלמה אבן גבירול]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ר' שם טוב גאגין|שם=כתר שם טוב|מו"ל=עמ' תמו.|שנת הוצאה=}}}}, רב [[שרירא גאון]], [[רבן יוחנן בן זכאי]]{{הערה|מהרי"ח, דף 58.}}. אולם משקלה הערבי מוכיח ששיר זה חובר רק בימי הביניים.
 
== תוכן הפיוט ומעלתו ==
זהו פיוט שבח ל[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] על גודלו מעל העולם ואי-תלותו בו, כאשר לבסוף ישנה אמירה המביעה את הביטחון בו בעת שהאדם הולך לישון, כאשר רוחו מופקדת בידי בורא העולם.
 
את הפיוט נהגו בימי הביניים להגיד בליל [[יום כיפור]], ובמשך הזמן הועבר גם לזמנים שונים, הוא נאמר בחלק מהקהילות לפני [[תפילת שחרית]] או אחרי תפילת שחרית ו[[תפילת ערבית|ערבית]]. רבות מקהילות אשכנז חותמות את תפילת [[ערבית של שבת]] בפיוט (ואילו בקהילות ספרד ותימן חותמים את התפילה בפיוט [[יגדל]]).
 
ב[[נוסח הספרדים|קהילות ספרד]] ותימן ישנו נוסח ארוך יותר של הפיוט. לדעת כמה חוקרים, חלק מן התוספות הן חלק מן הפיוט המקורי שנשמט מסידורי [[נוסח אשכנז|אשכנז]] ו[[נוסח איטליה|איטליה]], בעוד שחלק אחר הוא תוספת מאוחרת.
 
על מעלת הפיוט נכתב:{{ציטוט|תוכן=כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' - כתב ר' יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון - ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו.|מקור=רבי [[אלעזר מוורמס]], '''ספר הרקח''', שערי תפלה, דף י'}}
על מעלת הפיוט נכתב:
 
{{ציטוט|תוכן=כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' - כתב ר' יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון - ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו.|מקור=רבי [[אלעזר מוורמס]], '''ספר הרקח''', שערי תפלה, דף י'}}
== זמני אמירתו ==
את הפיוט נהגו בימי הביניים להגיד בליל [[יום כיפור]], ובמשך הזמן הועבר גם לזמנים שונים, הוא נאמר בחלק מהקהילות לפני [[תפילת שחרית]] או אחרי תפילת שחרית ו[[תפילת ערבית|ערבית]]. רבות מקהילות אשכנז חותמות את תפילת [[ערבית של שבת]] בפיוט (ואילו בקהילות ספרד ותימן חותמים את התפילה בפיוט [[יגדל]]).
 
== לחנים ==
הפיוט זכה ל[[לחן|לחנים]] רבים, בין המפורסמים ביותר הם השיר ש[[עוזי חיטמן]] כתב ל[[פסטיבל הזמר החסידי]] ב-[[1976]] וזכה למקום [[קאנון (מוזיקה)|קאנוני]] כמעט, ולמרות שאינו לחן מסורתי הוא משולב בתפילה במספר רב של קהילות יהודיות.