אג'נדה – הבדלי גרסאות

[[ג'ון קינגדון]] חקר מדוע נושאים מסוימים הופכים לאג'נדה ואחרים לא, ופיתח תאוריה שכינה "תאוריית שלושת הזרמים". לפי תאוריה זו, קיימים שלושה זרמים - זרם הבעיות, זרם החלופות המדיניות וזרם ה[[פוליטיקה]]. לפי תאוריה זו, בכל רגע נתון ישנן בעיות הממתינות לפתרון, יש הצעות לפיתרון שלא תמיד מתאימות לבעיות הקיימות, ויש חילופי שלטון. כשכל הזרמים משתלבים זה בזה - משטר פוליטי מסוים שיש לו פתרון מסוים לבעיה מסוימת - תקודם האג'נדה. קינגדון מצביע גם על בעיה אפשרית שיוצרת תאוריה זו - לעתיםלעיתים קבוצות אינטרס מנסות לקדם בעיה מסוימת או פתרון מסוים, ובהינתן המצב הפוליטי הספציפי, ייתכנו מקרים שבהם שילוב הזרמים יוביל לכך שהפתרון שמוצע לבעיה אינו בהכרח הפתרון הטוב ביותר, או שהבעיה שפיתרונה הפך לאג'נדה אינה הבעיה העיקרית, שפיתרונה הוא החשוב או הדחוף ביותר.

גופים ציבוריים משתמשים לעתיםלעיתים במונח "אג'נדה" כדי לתאר קידום סדר יום מסוים. כך למשל "[[אג'נדה 21]]" הוא שמה של תוכנית שיזם [[האו"ם]] לקידום [[פיתוח בר-קיימא]] ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]]. [[המועצה הלאומית לכלכלה]] הגישה ל[[ממשלת ישראל]] בשנת [[2007]] הצעה לתוכנית כלכלית-חברתית רב-שנתית, אותה כינתה "האג'נדה".{{הערה|1=[http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/7C6D75ED-28A1-41B7-8CDE-E67C9245CC0E/0/Agenda1.pdf אג'נדה כלכלית חברתית לישראל 2010-2008] באתר משרד ראש הממשלה }}

לעתיםלעיתים, עצם קיומה של אג'נדה מסוימת נתפש כדבר שלילי. [[אהרן ברק]] התנגד למינויה של [[רות גביזון]] ל[[בית המשפט העליון]] משום ש"יש לה אג'נדה... ואג'נדה זו אינה מתאימה וראויה לבית המשפט העליון".{{הערה|1={{ynet|שני מזרחי|ברק: "מתנגד למינוי גביזון כי יש לה אג'נדה"|3167751|11.11.2005}}}}