|
|
|
# "כיבוד, הגנה וקידום ישראליים של זכויות הפליטים הפלסטיניים לשוב לבתיהם, כפי ש[[החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם|הוחלט בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 194]]".
קמפיין ה-BDS נתון במחלוקת עזה. התומכים בקמפיין סבורים שהמצב בישראל דומה למשטר ה[[אפרטהייד]] שהתקיים ב[[דרום אפריקה]], ועל כן משווים את הפעילות נגדה למאבק באפרטהייד.{{הערה|[http://cic.biu.ac.il/?section=172 תנועת ה-BDS], באתר המרכז לתקשורת בינלאומית של [[אוניברסיטת בר-אילן]]}}, כמו כן פעילים ישראלים רואים בהפעלת הלחץ הבינלאומי המוצא הבלתי אלים היחידי היכול להביא הסכסוך לסיומו. מנגד, לטענת מבקרים רבים של הקמפיין, ובהם [[ממשלת ישראל]], הקמפיין [[הסתה|מסית]], רווי ב[[אנטישמיות]] ושולל את זכותה של ישראל להתקיים. [[ארגונים לא-ממשלתיים]] ואנשי ציבור רבים בעולם, רואים ב-BDS חלק מתופעת [[האנטישמיות החדשה]] ואף משווים בינה ל[[חרם אחד באפריל 1933|רדיפות הנאצים שהחלו בחרם כלכלי נגד היהודים]].{{הערה|ראו [[#טענות לאנטישמיות]] בהמשך הערך}} [[מדינת ישראל]] משקיעה מאמצים [[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] ו[[הסברה ישראלית|הסברתיים]] נגדה.{{הערה|שם=נתניהו-2014}}{{הערה|1={{קישור כללי|כותרת=After labeling goods, EU think tank sets sights on Israeli banks|כתובת=http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4682915,00.html|תאריך=22 July 2015|מידע נוסף=ynet}}}}
== רקע ==
|
