ויקיפדיה

4′33″ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Music-wholerest.png|שמאל|ממוזער|250px|סימן של "שתק" על גבי [[חמשה]]. בחלק מגרסאות הפרטיטורה של היצירה 4′33″ נכתבה היצירה כולה באמצעות סימני שתק.]]
'''4′33″''' ('''Four minutes, thirty-three seconds''', ב[[עברית]]: '''ארבע דקות, שלושים ושלוש שניות''', נקרא גם '''Four Thirty-Three''') היא [[יצירה מוזיקלית]] בת שלושה פרקים שנוצרה על ידי [[מלחין]] ה[[אוונגרד]] ה[[אמריקאי]] [[ג'ון קייג']]. היצירה נכתבה בשנת [[1952]] עבור כל [[כלי נגינה]] שהוא, או עבור שילוב של מספר כלים, וה[[פרטיטורה]] שלה מכילה הנחיה למבצע שלא לנגן כלל בכלי הנגינה במשך כל זמן היצירה. אורך היצירה הוא 4 דקות ו-33 שניות, ומכאן שמה. היצירה מכונה לעתיםלעיתים רבות "4 דקות ו-33 שניות של [[שקט]]", אך למעשה היא כוללת את הקולות, הצלילים והרעשים של הסביבה בה היא מבוצעת - ובכלל זה גם את הקולות שמשמיע הקהל עצמו, עדינים ושקטים ככל שיהיו. עם השנים, נודעה היצירה 4′33″ כיצירה המפורסמת והשנויה במחלוקת ביותר של קייג'.
 
קייג' הגה את הרעיון ליצירה זו לראשונה בשנים [[1947]]-–[[1948]], והיא מסמלת את תמצית האידאולוגיה המוזיקלית שלו, לפיה כל [[צליל]] יכול להוות בסיס ל[[מוזיקה]]. רעיון זה מושפע מעקרונות ה[[זן בודהיזם]], אותם למד קייג' באותה העת. בראיון שהעניק קייג' בשנת [[1982]], הוא הצהיר כי זוהי היצירה החשובה ביותר שלו.
 
== היסטוריה ==
שורה 10:
הפעם הראשונה בה הציג קייג' את הרעיון לכתיבת יצירה מוזיקלית הבנויה כולה משקט הייתה במהלך הרצאה שהעביר בסוף [[שנות ה-40]] ב[[מכללה|מכללת]] Vassar ב[[ניו יורק]]. קייג' סיפר לנוכחים אודות רצונו לכתוב יצירה שתכלול שקט בלתי-מופרע, וטען כי היצירה תהיה בת שלוש דקות או בת ארבע דקות וחצי - האורך הסטנדרטי של "מוזיקה משומרת", לדבריו. מאוחר יותר טען קייג' כי חשש שיצירה שכזו תיתפס כבלתי מובנת בהשוואה לתפיסות המערביות המקובלות, והסביר כי לא רצה שהיצירה תצטייר כבדיחה או כדבר של מה בכך - אלא כיצירה שבאה מתוך כוונה עמוקה.
 
בשנת [[1951]] ביקר קייג' בחדר הקלטות ב[[אוניברסיטת הארוורדהרווארד]]. חדר ההקלטות היה בנוי כך שקירותיו, רצפתו ותקרתו קולטים את כל הצלילים המושמעים בו, דבר שהביא לכך שלא נוצר בו שום [[הד]]. כמו כן, היה החדר אטום לחלוטין לקולות חיצוניים. קייג' נכנס לחדר תוך ציפיה לשמוע בו שקט מוחלט, אך בעדותו מאוחר יותר סיפר כי שמע בו שני צלילים - האחד ב[[תדירות]] גבוהה והשני בתדירות נמוכה. כששאל את [[טכנאי קול|טכנאי הקול]] לפשר הצלילים, הוסבר לו כי הצליל הגבוה הוא רעש הפעולה של [[מערכת העצבים]] שלו ואילו הצליל הנמוך הוא קולו של [[מחזור הדם]] שלו. אמיתותו של הסבר זה מוטלת בספק, אם כי במקרים בהם אדם לוקה ב[[טיניטוסטנטון]] הוא אכן עלול לשמוע צלילים דקים אשר מקורם במערכות פנימיות בגופו. כך או כך, העובדה שקייג' ציפה לשמוע שקט מוחלט בתוך חדר ההקלטות, אך חרף זאת הצליח עדיין לשמוע צלילים, הביאה אותו להבנה כי הצלילים קיימים בכל מקום ובכל זמן - גם בתוך השקט המוחלט כביכול. הבנה זו היא שהניעה אותו לכתוב את היצירה 4′33″.
 
גורם נוסף שהשפיע על קייג' ביצירה מקורו ב[[אמנות חזותית]]. בשנת 1951 יצר ידידו של קייג', ה[[אמן (אמנות)|אמן]] [[רוברט ראושנברג]], סדרת [[ציור]]ים [[לבן|לבנים]]. הרעיון האמנותי שעמד מאחורי הציורים, שנוצרו על ידי צביעת [[קנבס]] ב[[צבע (חומר)|צבע]] ביתי לבן, הוא שהם משתנים לפי תנאי ה[[אור|תאורה]] בחדר בו הם מוצגים ומושפעים מה[[צל]] שמטיל עליהם הקהל הצופה בהם. יצירה זו השפיעה על קייג' ליצור יצירה מקבילה בעולם המוזיקה, שבה השקט מתפקד כבד הקנבס הלבן, ובו משתקפים צלילי ה[[אמביינט]] המשתנים - קולות הנגנים, הקהל, והסביבה החיצונית.
שורה 34:
* במסגרת תוכנית המערכונים הטלוויזיונית "The Fast Show" ששודרה ב-BBC, הוקלט ביצוע של היצירה בסגנון [[ג'אז]]. הביצוע ארך כ-90 שניות בלבד, ויוצרי הסדרה תירצו זאת בכך שמדובר בסגנון מוזיקלי אחר, וכי יצירה מוזיקלית פתוחה לשינויים על פי ראות עיניו של המבצע.
 
== 0′00″ (4′33″ מספר 2) ==
בשנת [[1962]] כתב קייג' את היצירה '''0′00″''', שכונתה גם "'''4′33″ מספר 2'''". הפרטיטורה של היצירה כוללת הוראת נגינה בת משפט אחד בלבד: "במצב של הגברה מרבית, בצע פעולה ממושמעת" ("In a situation provided with maximum amplification, perform a disciplined action."). נהוג להגדיר את אקט כתיבת משפט זה על ידי קייג' כביצוע הראשון של היצירה. מאוחר יותר הוסיף קייג' ארבעה סייגים נוספים להוראות הנגינה: על המבצע לאפשר כל הפרעה שהיא לביצוע הפעולה, על הפעולה לקיים התחייבות כלשהי לאחרים, בכל ביצוע של היצירה יש להשתמש בפעולה שונה, והפעולה לא תהיה ביצוע של יצירה מוזיקלית.
 
שורה 47:
* Pritchett, James. 1993. The Music of John Cage. Cambridge University Press
* Pritchett, James, and Kuhn, Laura. . "John Cage", Grove Music Online, ed. L. Macy
* Revill, David. 1993. The Roaring Silence: John Cage – a Life. Arcade Publishing
* Solomon, Larry J. 1998 (revised 2002). The Sounds of Silence: John Cage and 4′33″
</div>
שורה 55:
* [http://news.bbc.co.uk/1/hi/entertainment/music/3401901.stm אודות ביצוע היצירה ב"רדיו 3" של BBC] (כולל קטע אודיו של היצירה) {{אנגלית}}
* {{הארץ|נעם בן זאב|שקט מופתי: ג'ון קייג' בדרך אל ראש מצעד המכירות הבריטי|1.1235970|20.12.2010}}
 
 
[[קטגוריה:מוזיקה של המאה ה-20]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/4′33″"