|
[[קובץ:MacedonEmpire-he.png|שמאל|ממוזער|350px|האימפריה שהשאיר אחריו אלכסנדר הגדול]]
'''מלחמות הדיאָדוֹכים''' התנהלו בין יורשיו (דיאָדוֹךְדיאָדוֹך הוא "תופס מקומו של אחר" דהיינו יורש, ב[[יוונית]] עתיקה) של [[אלכסנדר הגדול]] על השלטון ב[[אימפריה]] שהותיר אחריו [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר]] לאחר מותו בשנת [[323 לפנה"ס]]. היורשיםכיום שנלחמומציינים ביניהםאת היותקופת בעיקר[[מלחמות קציניהדיאדוכים]] צבאוכבין הבכירים,השנים וגם[[323 מקורביולפנה"ס|323]] האחריםל-[[280-289 ובנילפנה"ס|280]] משפחתולפנה”ס. המלחמהתקופה הראשונה,זו שנפתחהמתחלקת כמעטגם מידהיא עםלשני היוודע דבר מותו של אלכסנדרחלקים, הייתההאחד מרדמ-[[323 היווניםלפנה"ס|323]] בשלטון המוקדוני הידוע בשםעד [[מלחמת301 לאמיהלפנה"ס|301]], אךלפנה”ס הדיאדוכים, שהיו– עדיין מאוחדים,תקופת הדבירו בקלות את המרד. היחסים הטובים בין הדיאדוכים לא האריכו ימים. תוך כמה שנים פרץ עימות פנימי ביניהם, כשחלק מקציני צבא אלכסנדר הגדול נותרו נאמנים לרצונו וניסו לשמורהמאבק על אחדות האימפריה.השלטון אחריםהמרכזי, הרביםומ-[[301 יותרלפנה"ס|301]] והחזקיםעד יותר,[[280 המונעיםלפנה"ס|280 עללפנה”ס]] ידי– אינטרסים אישייםמאבקים הצליחובין לקרועהיורשים אתוגיבוש האימפריה לגזרים ולתפוס איש איש אתהממלכות חלקוהחדשות.
היורשים שנלחמו ביניהם היו בעיקר קציני צבאו הבכירים, וגם מקורביו האחרים ובני משפחתו. ה[[מלחמה]] הראשונה, שנפתחה כמעט מיד עם היוודע דבר מותו של [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר]], הייתה מרד היוונים בשלטון המוקדוני הידוע בשם [[מלחמת לאמיה]], אך הדיאדוכים, שהיו עדיין מאוחדים, הדבירו בקלות את המרד. היחסים הטובים בין הדיאדוכים לא האריכו ימים. תוך כמה שנים פרץ עימות פנימי ביניהם, כשחלק מקציני צבא [[אלכסנדר הגדול]] נותרו נאמנים לרצונו וניסו לשמור על אחדות האימפריה. אחרים, הרבים יותר והחזקים יותר, המונעים על ידי אינטרסים אישיים הצליחו לקרוע את ה[[אימפריה]] לגזרים ולתפוס איש איש את חלקו.
המאבק לא פסק אחרי חלוקת השלל הראשונית. מלחמות עקובות מדם נמשכו כ-20 שנה ושיאן היה [[קרב איפסוס]] (301 לפנה"ס). הקרב סימל את סיום המאבק הכללי, וחלק מהעולם ההלניסטי, במיוחד מצרים, נכנסו לתקופת שלום ושגשוג, אך העימותים נמשכו בצפונו של העולם ההלניסטי, ביוון וב[[אסיה הקטנה]]. המלחמות באסיה הקטנה שככו רק אחרי [[קרב קורפדיון]] (281 לפנה"ס) ואילו מקדוניה עברה סופית לשליטתו של [[אנטיגונוס השני גונאטס, מלך מוקדון|אנטיגונוס השני גונאטס]] בשנת 276 לפנה"ס ובכך הסתיימו העימותים שהרעידו את העולם ההלניסטי. ▼
▲המאבק לא פסק אחרי חלוקת השלל הראשונית. מלחמות עקובות מדם נמשכו כ-20 שנה ושיאן היה [[קרב איפסוס]] (301 לפנה"ס). הקרב סימל את סיום המאבק הכללי, וחלק מהעולם ההלניסטי, במיוחד מצרים, נכנסו לתקופת שלום ושגשוג, אך העימותים נמשכו בצפונו של העולם ההלניסטי, ביוון וב[[אסיה הקטנה]]. המלחמות באסיה הקטנה שככו רק אחרי [[ קרב קורופדיום|קרב קורפדיון]] (281 לפנה"ס) ואילו מקדוניה עברה סופית לשליטתו של [[אנטיגונוס השני גונאטס, מלך מוקדון|אנטיגונוס השני גונאטס]] בשנת 276 לפנה"ס ובכך הסתיימו העימותים שהרעידו את העולם ההלניסטי.
בסיום המלחמות נוצרו מספר ממלכות, הגדולות שבהן: [[מצרים התלמיית]], [[מוקדון]], [[הממלכה הסלאוקית]] ומספר ממלכות [[יוון ההלניסטית|הלניסטיות]] ב[[מרכז אסיה]]. אף על פי שהעימות הכללי שכך, נמשכו מעשי איבה בין הארצות השונות עד שקיעתו של העולם ההלניסטי וכיבושו בידי הרומאים.
==מותו של אלכסנדר וחלוקת השלל הראשונית==
עקבאלכסנדר מת בשנת [[323 לפנה"ס]] במיתה חטופה ב[[בבל]] והשאיר את האימפריה הענקית שלו ליורשיו הלגיטימיים שהיו אחיו הגדול מ[[פיליפוס השני, מלך מוקדון|אב]] - [[פיליפוס השלישי, מלך מוקדון|פיליפוס השלישי ארהידאוס]] הלוקה בנפשו ובנו שעוד לא נולד [[אלכסנדר הרביעי]]. החיילים העממיים מיהרו להכתיר את פיליפוס למלך ועקב נסיבות אלו, מפקדי צבאוהמפקדים הבכירים, הדיאדוכים, בחרו ב[[פרדיקס]] (שהציע שימתינו עוד חודש עד ש[[רוקסנה]] אשתו של [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר]] תלד והעוצר יהיה הוא עצמו) לעוצר הממלכה. [[פרדיקס ]] היה אחד הקצינים הבכירים בצבאו של אלכסנדר ושימש בתפקיד מפקד ה[[פרשים]]. פרדיקס מינה את הדיאדוכים - [[אנטיפטרוס (מצביא)|אנטיפטרוס]] כשליט יוון ומוקדון, [[תלמי הראשון]] ( סותרסוטאר = המציל) כשליט מצרים, [[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס מונאופטלמוס ]] כשליט [[אסיה הקטנה בתקופה ההלניסטית|אסיה הקטנה]] ו[[ליסימאכוס]] כשליט [[תראקיה]]. למרות הכוונות הטובות, שנה לאחר מכן נקלע פרדיקס לעימות עם [[תלמי הראשון ]], הדיאדוך ששלט במצרים. פרדיקס ניסה להכניעו בכוח אך לא הצליח, ופרדיקס נהרג בקרב. ▼אלכסנדר מת בשנת 323 לפנה"ס והשאיר את האימפריה הענקית שלו ליורשיו הלגיטימיים שהיו אחיו - [[פיליפוס השלישי, מלך מוקדון|פיליפוס השלישי]] הלוקה בנפשו ובנו התינוק [[אלכסנדר הרביעי]].
▲עקב נסיבות אלו, מפקדי צבאו הבכירים, הדיאדוכים, בחרו ב[[פרדיקס]] לעוצר. פרדיקס היה אחד הקצינים הבכירים בצבאו של אלכסנדר ושימש בתפקיד מפקד ה[[פרשים]]. פרדיקס מינה את הדיאדוכים - [[אנטיפטרוס (מצביא)|אנטיפטרוס]] כשליט יוון ומוקדון, [[תלמי הראשון]] (סותר) כשליט מצרים, אנטיגונוס מונאופטלמוס כשליט אסיה הקטנה ו[[ליסימאכוס]] כשליט [[תראקיה]]. למרות הכוונות הטובות, שנה לאחר מכן נקלע פרדיקס לעימות עם תלמי הראשון, הדיאדוך ששלט במצרים. פרדיקס ניסה להכניעו בכוח אך לא הצליח, ופרדיקס נהרג בקרב.
הדיאדוכים התכנסו שנית ובחרו באנטיפטרוסב[[אנטיפטרוס (מצביא)|אנטיפטרוס]], זקן קציניו של אלכסנדר ומי ששלט ביוון ובמוקדון, כעוצר במקום פרדיקס. [[אאומנס]], גזברו של [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר]], שלא רווה נחת מהבחירה החליט להתמרד כנגד ההחלטה. האימפריה נכנסה לתקופה של [[מלחמת אזרחים]]. אחד הדיאדוכים, [[אנטיגונוס מונופתלמוס]] (אנטיגונוס שתום העין), הצליח לבלום את [[אאומנס]]. תחילה הוא הובס ב[[קרב פאסיטיגריס]] ([[317 לפנה"ס]]) על ידי [[אאומנס]], אך בסוף הוא הצליח לשחד את [[שכיר חרב|שכירי החרב]] של [[אאומנס]] ולגרום לרציחתו. אז הפך [[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]] לדיאדוך החזק ביותר מקרב יורשיו של אלכסנדר.
בינתיים [[אנטיפטרוס (מצביא)|אנטיפטרוס]], הדיאדוך שקיבל את תפקיד העוצר, מת במוקדוןב[[מוקדון]], כשבטרם מותו מינה את [[פוליפרכון]], דיאדוך אלמוני ואפרורי, לעוצר אחריו. [[קסנדרוס]], בנו של [[אנטיפטרוס (מצביא)|אנטיפטרוס]], לא הסכים למינוילמינויו של אביו והחל במלחמה חדשה. בזמן תהפוכות אלו, [[אולימפיאס]], אמו של אלכסנדר הגדול, ניסתה להשתלט על [[מוקדון]] ויווןו[[יוון ההלניסטית|יוון]] ולהפוך לעוצרת של נכדה, [[אלכסנדר הרביעי, מלך מוקדון|אלכסנדר הרביעי]]. תוכניתה לא צלחה וקאסנדרוסו[[קסנדרוס]] כבש את [[מוקדון]], הורה לרצוח את [[אולימפיאס]], והפך לעוצר בשנת [[316 לפנה"ס]].
==ניסיונו של [[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]] לזכות בהגמוניה==
[[קובץ:Diadoch-HE.png|350px|ממוזער|חלוקת האימפריה של אלכסנדר מוקדון לפני קרב איפסוס (301 לפנה"ס)]]
[[קובץ:Diadochi_ITHeb.png|שמאל|ממוזער|350px|חלוקת האימפריה לאחר קרב איפסוס (300 לפנה"ס)]]
[[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]] החשיב את עצמו כשליט האמיתי וחשש מ[[קסנדרוס]], ולכן פתח במלחמה חדשה על מנת למגרו. יתרת הדיאדוכים חששו מהתחזקותו של אנטיגונוס וחברו לקסנדרוסל[[קסנדרוס]] בשנת [[315 לפנה"ס|315]]. בשנת [[312 לפנה"ס|312]] תלמי כבש את [[קפריסין]] ו[[סלאוקוס הראשון|סלאוקוס]] כבש את [[בבל]], [[עילם]] ו[[מדי]]. בשנת 309 קסנדרוס הורה לרצוח את יורש העצר, בנו של אלכסנדר הגדול, [[אלכסנדר הרביעי]]. הילד היה בן 13 ולפי החוק המוקדוני יכול היה לדרוש את מושכות השלטון בגיל 14. [[רוקסנה]] (אשתו של [[אלכסנדר הגדול]] ואמו של [[אלכסנדר הרביעי, מלך מוקדון|אלכסנדר הרביעי]]) נרצחה גם היא. קסנדרוס שמר את דבר הרצח בסוד עוד מספר שנים עד אשר גילה זאת לשאר הדיאדוכים בשנת 305 לפנה"ס. בינתיים [[תלמי הראשון|תלמי]], [[ליסימכוס]] וקסנדרוסו[[קסנדרוס]] חתמו על הסכם שלום עם [[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]], תוך כדי שהם מפקירים את [[סלאוקוס הראשון|סלאוקוס]] לגורלו. למרות התנאים הקשים, [[סלאוקוס הראשון|סלאוקוס]] הצליח להביס את יריבו, וכבש את מזרח איראן[[ממלכת פרס|פרס]]. כאשר הדיאדוכים גילו, שיורש העצר נרצח, הם תבעו לעצמם את הטריטוריות ששלטו עליהן והכתירו את עצמם למלכים. [[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]] התנגד לזאת ופתח במלחמה נוספת. כל הדיאדוכים חברו יחדיו על מנת להביסו והצליחו לעשות זאת ב[[קרב איפסוס]] ב[[פריגיה]] בשנת [[301 לפנה"ס|301]] שבו נהרג [[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]].
==חלוקת האימפריה==
האימפריה חולקה ל-4 חלקים עיקריים: [[קסנדרוס]] שלט ב[[מוקדון]] וב[[יוון ההלניסטית|יוון]]. [[ליסימכוס]] ב[[תראקיה]] וב[[אסיה הקטנה]]. [[תלמי הראשון|תלמי]] ב[[מצרים התלמיית|מצרים]]. [[סלאוקוס הראשון|סלאוקוס ניקטור]] (המנצח) ב[[מסופוטמיה]], [[סוריה]] ו[[ממלכת פרס|פרס]]. במשך דורות הייתה מחלוקת בין [[בית סלאוקוס]] ל[[בית תלמי]] של מי הזכות בארץ ישראל, [[בית תלמי]] שלטו בו במשך תקופה ארוכה [[דה פקטו]] ואילו בית סלאוקוס טענו [[דה יורה]] לבעלות מתוקף זכותם לפי עקרונות החלוקה המקורית, שלא מומשה בשל נוכחות [[בית תלמי]] בשטח [[דה פקטו]]. רק בימי [[אנטיוכוס השלישי]] הצליחו הסלאוקים לכבוש את השטח. אנטיגונוס שתום העין, ששלט קודם לכן באסיה הקטנה ובסוריה, אבד שטחים אלו בקרב איפסוס. השליטה על השטחים ההודיים עברה עד מהרה לידי [[צ'נדרגופטה מאוריה]], הקיסר הראשון של [[האימפריה המאורית]].
האימפריה חולקה ל-4 חלקים עיקריים: קאסנדרוס שלט במוקדון וביוון. [[ליסימכוס]] ב[[תראקיה]] וב[[אסיה הקטנה]]. תלמי במצרים. סלאוקוס ניקטור (המנצח) ב[[מסופוטמיה]], [[סוריה]] ופרס.
במשך דורות הייתה מחלוקת בין בית סלאוקוס לבית תלמי של מי הזכות בארץ ישראל, בית תלמי שלטו בו במשך תקופה ארוכה [[דה פקטו]] ואילו בית סלאוקוס טענו [[דה יורה]] לבעלות מתוקף זכותם לפי עקרונות החלוקה המקורית, שלא מומשה בשל נוכחות בית תלמי בשטח דה פקטו. רק בימי [[אנטיוכוס השלישי]] הצליחו הסלאוקים לכבוש את השטח.
אנטיגונוס שתום העין, ששלט קודם לכן באסיה הקטנה ובסוריה, אבד שטחים אלו בקרב איפסוס. השליטה על השטחים ההודיים עברה עד מהרה לידי [[צ'נדרגופטה מאוריה]], הקיסר הראשון של [[האימפריה המאורית]].
==ייצוב המערכות==
|יישור=שמאל
|יישור כותרת=מרכז}}
בשנת [[285 לפנה"ס|285]] [[ליסימכוס]] הצליח להשתלט על חלקו של [[קסנדרוס]] במוקדון והשליטה ביוון עברה לידי [[דמטריוס פוליורקטס]], בנו של אנטיגונוס מונופתלמוס. ליסימכוס נהרג בקרב נגד סלאוקוס בשנת 281 ואסיה הקטנה עברה לשליטת הסלאוקים. זמן קצר לאחר מכן, סלאוקוס נרצח בעצמו על ידי [[תלמי קראונוס]] (הרעם), בנו של תלמי הראשון, מלך מצרים. בשנת 277 [[אנטיגונוס השני גונאטס, מלך מוקדון|אנטיגונוס השני גונאטס]], נכדו של אנטיגונוס סתוםשתום העין הביס את ה[[קלטים]] ב[[קרב ליסימכיה]] וזכה בשליטה על מוקדון. שושלתו שלטה במוקדון עד אשר היא נכבשה על ידי [[רומא העתיקה|רומא]]. אנטיוכוס הראשון סוטר ירש את אביו ושלט על האימפריה הסלאוקית באסיה.
==ראו גם==
==לקריאה נוספת==
* [[דוד גולן]], '''תולדות העולם ההלניסטי''', [[הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס|מגנס]], מהדורה ראשונה תשמ"ג
* [[האנציקלופדיה העברית]] ערך דיאדוכים, כרך י”ב עמוד 302
<div class="mw-content-ltr">
|
