קורבן (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) |
עריכה |
||
שורה 2:
[[קובץ:Rodolfo_Amoedo_-_O_sacrifício_de_Abel.jpg|ממוזער|220px|קורבנו של [[הבל]], [[ציור]] משנת [[1878]] מאת [[רודולפו אמואדו]].]]
[[קובץ:Jollain Aaron in the tabernacle.jpg|300px|ממוזער|[[אהרן]] ב[[המשכן|משכן]], [[תחריט]] משנת [[1670]], מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain).]]
ב[[יהדות]], '''קורבנות''' הם [[בעלי חיים]] או מינים מן ה[[צומח]], אותם מביא ה[[אדם]] ל[[בית המקדש]], ושם הם מונחים על [[אש]] ה[[מזבח העולה|מזבח]] או נאכלים על ידי ה[[כהנים]]. הבאת הקורבנות הייתה ביטוי מרכזי להיותו של האדם [[עבודת ה'|עובד אלוהים]], ולכן היא נקראת בלשון ה[[מקרא]] ו[[חז"ל]] באופן סתמי "עבודה"{{הערה|במקרא: {{תנ"ך|שמות|י|כו|קצר=כן}}; {{תנ"ך|שמות|יב|כה|ללא=ספר|קצר=כן}}; {{תנ"ך|שמות|כ|ד|ללא=ספר|קצר=כן}} ואבן עזרא. במשנה: {{משנה|אבות|א|ב|ללא=שם}}: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים", ופירוש הדברים ב[[אבות דרבי נתן]] (נוסחא א פרק ד): "על העבודה כיצד? כל זמן שעבודת בית המקדש קיימת – העולם מתברך". דוגמאות נוספות ב{{משנה|יומא|ג|ג|ללא=שם}} ו{{משנה|יומא|ז|א|ללא=מסכת}}. אף ה[[רמב"ם]] כלל את הלכות הקורבנות בספר "עבודה". במקביל, הקרבת קורבנות לאלהים אחרים נקראת [[עבודה זרה]].}}. המילה "קורבן", מלשון "קירבה", יש לה [[משמעות]] של קירבה גאוגרפית, בכך שהאדם מביא ומקרב את מתנתו אל המקום הנחשב למקום [[שכינה|שכינתו של ה']]{{הערה|ראו [[דעת מקרא]] ל{{תנ"ך|ויקרא|א|ב|קצר=כן}}.}}. מלבד זאת, יש למילה זו משמעות של קירבה [[רוחניות|רוחנית]], שכן באמצעות הקורבן האדם "מתקרב" לאל{{הערה|ספר הבהיר סימן מו (קט); זוהר חלק ג ה, א; של"ה על מסכת תענית (ריא, ב); פרי עץ חיים שער התפילה פרק ה.}}.
על פי היהדות, האל אינו אוכל ושותה את הקורבנות. הבאתם היא הבעת רצון של האדם והעם בקשר עם בורא העולם, ורצונו של האל בקורבן משמעו הבעת רצון הבורא להתקשר עם ברואיו בכלל ועם ישראל בפרט. קבלת הקורבן מותנית ושלובה בהתנהגות [[מוסר]]ית. כלומר, אין הקורבן שילום שוחד לפני האל, אלא עדות על כוונת הנברא ללכת בדרכי הבורא. תפיסה זו מודגשת רבות בדברי ה[[נביאים]], ושורשיה מופיעים כבר ב[[תורה]]{{ביאור|1=ראו להלן על קורבנו של קין. כמה הלכות בתורה הנקשרות לכך: [[וידוי (יהדות)|הווידוי]] על הקורבן ({{תנ"ך|ויקרא|ה|ה|קצר=כן}}). השבת הגזל כתנאי לקורבן ({{תנ"ך|ויקרא|ה|כג|קצר=כן}}). איסור הבאת קורבן מ[[#הבהמות הכשרות והפסולות להקרבה|אתנן זונה]]. החובה לבנות מזבח שאבניו לא סותתו בברזל, כביטוי לסלידת התורה מרצח, "כי חרבך הנפת עליה ותחללה" ({{תנ"ך|שמות|כ|כא|קצר=כן}}).}}.
| |||