ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות

:::לא ניתן לומר כי הדבר אסור הלכתית ממש (ראו {{בבלי|בבא בתרא|ק|ב}} ובמפרשים שם), אך הוא "מנהג הלכתי" מוקדם. המקור המוקדם לכך הוא מרבי [[אהרון הכהן מלוניל]] (תחילת המאה ה-14), '''אורחות חיים''', הלכות אבל, סוף אות י"ב - לעניין ראש חודש; וכפי שציינו הפוסקים המאוחרים יותר קל וחומר שבשבת אין לבקר בבית הקברות. ראה עוד: הרב יוסף שווארץ, '''הדרת קודש''', חלק המכתבים, אות נ"ב, תרצ"א, עמ' 76; '''כל בו על אבילות''', חלק א', פרק שלישי, סעיף ח', ניו יורק תש"ז עמ' 165, בשם הדרת קודש הנ"ל; רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]] (החזו"א), '''פסקי החזו"א''', ס"ק ק"ג; הרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]], '''גשר החיים''', חלק א', פרק כ"ט, אות ו', ירושלים תש"כ, עמ' ש"ח; הרב [[יהושע ישעיה נויבירט]], '''[[שמירת שבת כהלכתה]]''', חלק ב', פרק ס"ה, הע' רפ"ג, ירושלים תשמ"ט עמ' ש"מ. בנוסף, על פי [[קבלה]] יש בכך גם כן בעיה, והמקור לכך הוא מ[[האר"י]], כפי שמופיע אצל רבי [[חיים ויטאל]] כמה פעמים בספריו, ראו לדוגמה '''שער הגלגולים''', הקדמה ל"ח, ד"ה גם צוה אותי, ירושלים תשמ"ד עמ' קל"ב. קיום המנהג מופיע בפשיטות בספרים בני זמננו, כולל לבני עדות המזרח - בילקוט יוסף (הלכות אבלות, פרק מ', סעיף כ"ה ואילך), וכן בפסקי הרב הראשי [[מרדכי אליהו]] (שו"ת הרב הראשי תש"נ–תשנ"ג, סימן ק"א, ירושלים תשס"ט, עמ' 236). כפי שמופיע אצל ר"ח ויטאל, הנקודה היא שהנשמות אינן נמצאות בשבת בקבריהן. גם משאר הפוסקים לא נראה כי צריך בכלל כפרה למי שנכנס, וכך לדוגמה יש המתירים במקרה של חולה מסוכן להתפלל בקבר של צדיק או של אבותיו (שלום שכנא צ'רניאק, '''חיים וברכה''', הלכות שמחות, אות ה', סעיף כ"ט, ורשה תר"צ, עמ' ק). [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ 22:42, 20 בינואר 2018 (IST)

::::או, עכשיו הבנתי. בשבת הנשמות אינן נמצאות בבית הקברות, לכן אין ליהודי מה לעשות שם, וכך המנהג הפך ל"הלכה בפועל". אני מבין שאין כל בעיה בביקור (למשל לצורך תיירות) בבית קברות שאינו יהודי, למשל ב[[פר לשז]]. [[משתמש:HLron|רון חל (HLron)]] - [[שיחת משתמש:HLron|שיחה]] 00:58, 21 בינואר 2018 (IST)

 

== מה ההבדל בין פאב לבין בר. ==