אותיות סת"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
'''כתב אשורי''' או '''אותיות סת"ם''' הינו [[גופן]] [[אות|אותיות]] [[אלפבית|האלפבית]] של ה[[כתב]] ה[[עברית|עברי]].
לכתב זה מיוחסת [[קדושה (יהדות)|קדושה]] מיוחדת, והוא משמש בייחוד לכתיבת [[תשמיש קדושה ותשמיש מצווה|תשמישי קדושה]] [[יהודים|יהודיים]], כגון [[כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות|ספרי תורה, תפילין ומזוזות]].
[[קובץ:Stam.jpg|שמאל|ממוזער|250px| כתב סת"ם על פי מסורת הבית יוסף]]
[[קובץ:V08p531001 Mezuzah.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מזוזה כתובה כהלכתה בכתב סת"ם]]▼
== ההיסטוריה של הכתב ==
▲[[קובץ:V08p531001 Mezuzah.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מזוזה כתובה כהלכתה בכתב סת"ם]][[עשרת הדיברות]] נחקקו על [[לוחות הברית]] בכתב אשורי, וכן ה[[תורה]] ניתנה ל[[עם ישראל]] בכתב אשורי.
מצויות כ"ז אותיות: כ"ב אותיות מא' ועד ת' וחמש אותיות סופיות: מנצפ"ך.פרטי הדינים המתייחסים לצורתה של כל אות מהווים מסכת שלמה בזעיר אנפין. ההלכהמתייחסת לכל איבריה של האות, תיאור דמותה, יחס הגודל בין האיברים השונים ועוד.
כל פרטי האותיות שנתקבלו בסיני עברו דור אחר דור מסופר לסופר. על פי קבלה זו נכתבו בכל הדורות ספרי התורה, התפילין והמזוזות.
כתב זה לא היה בשימוש עד ימי [[עזרא הסופר]], אלא הוחלף [[הכתב העברי הקדום|בכתב העברי הקדום]] - כתב דַעַץ. בממצאים הארכיאולוגים שלפני [[עליית עזרא ונחמיה|עליית עזרא]] נמצא רק כתב עברי, לאחר תקופת עזרא נמצא גם כתב אשורי.
{{ציטוט|תוכן=בכתב אשורי נתנה תורה לישראל וכשחטאו נהפכה להן לשון וכששבו בימי עזרא חזרה להן אשורית|מקור=[[תוספתא]], מסכת סנהדרין, פרק ד, הלכה ה|אנגלית=}}
בתלמוד נידונת הסוגייה האם התורה ניתנה לישראל בכתב עברי ו[[לשון הקודש]] וחזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון [[ארמית|ארמי]]<ref>{{צ-ספר|שם=תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא, עמוד א|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>, לבסוף נטען שהכתב של [[ספר תורה|ספרי התורה]] לא השתנה.
{{ציטוט|תוכן=בתחילה בכתב זה ניתנה תורה לישראל כיון שחטאו נהפך להן לרועץ כיון שחזרו בהן החזירו להן|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף כא, עמוד ב|אנגלית=}}
== טרמינולוגיה ==
* '''אותיות''' סת"ם
המילה '''[[סת"ם|סְתָ"ם]]''' מורכבת מראשי תיבות של המילים [[ספר תורה|'''ס'''פרי-תורה]], [[תפילין|'''ת'''פילין]] ו[[מזוזה|'''מ'''זוזות]].
על פי ה[[הלכה|הלכה היהודית]], גופן זה הינו צורת הכתב היחידה ה[[כשרות|כשרה]] ל[[כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות|כתיבת ספרי-תורה, תפילין ומזוזות]]'''.''' אך כתב זה משמש גם תשמישי קדושה נוספים כגון [[נביאים|ספרי הנביאים]], ה[[חמש מגילות|מגילות]], פרשת [[פיטום הקטורת]], וסימון עמודי [[המשכן]].
[[לבלר|בעל מקצוע]] המתמחה בכתיבת ספרי-תורה, תפילין ומזוזות ב[[קולמוס]] וב[[דיו סת"ם|דיו]] על [[קלף]] נקרא [[סופר סת"ם]].
=== כתב אשורי ===
המונח "כתב אשורי" מתייחס במקור לכל הכתב העברי של ימינו, בשונה מצורת האות של הכתב העברי הקדום.
למונח "'''כתב אשורי'''" או "'''כתב אשורית'''" מספר מקורות:
* אשור מלשון אִשׁוּר -
* {{ציטוט|תוכן=למה נקרא שמה אשורית? - שמאושרת בכתב ... כתב זה לא נשתנה כל עיקר ... מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף כב עמוד א|אנגלית=}}
* אשור נגזרת משמה של ממלכת אַשּׁוּר -
{{ציטוט|תוכן=למה נקרא שמו אשורי? - על שום שעלה עמהן מאשור...|מקור=[[תוספתא]], מסכת סנהדרין, פרק ד, הלכה ה|אנגלית=}}
==צורת האותיות==
כתב זה כולל עשרים ושבעה אותיות: עשרים ושתים אותיות א-ת ([[א]], [[ב]], [[ג]], [[ד]], [[ה]], [[ו]], [[ז]], [[ח]], [[ט]], [[י]], [[כ]], [[ל]], [[מ]], [[נ]], [[ס]], [[ע]], [[פ]], [[צ]], [[ק]], [[ר]], [[ש]], [[ת]],) ועוד חמש אותיות סופיות ([[ם]], [[ן]], [[ץ]], [[ף]], [[ך]]).
כתב זה אינו מכיל סימני [[פיסוק]], [[ספרה|ספרות]], [[ניקוד]], [[טעמי המקרא|טעמים]] או סימני כתב אחרים.
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לארבעה סוגים:
## '''כתב ב"י''' (בית יוסף) - מנהג כלל האשכנזים. דיניו ופרטיו, מבוארים ב'[[בית יוסף]]' [[אורח חיים (שולחן ערוך)|או"ח]], סימן ל"ו, ע"פ ספר '[[ברוך שאמר (ספר)|ברוך שאמר]]'.
שורה 40 ⟵ 73:
ביטוי מפורסם (שנאמר על [[רבי עקיבא]]) המבוסס על כובד המטלה אותה מבצע הסופר הוא: "מדקדק על [[קוצו של יוד]]" שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר שזה הקוץ התחתון של האות יו"ד שחסרונו מעכב את כשרות האות (ראו תמונה).
== השימוש בכתב ==
על פי ה[[הלכה|הלכה היהודית]], גופן זה הינו צורת הכתב היחידה ה[[כשרות|כשרה]] ל[[כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות|כתיבת ספרי-תורה, תפילין ומזוזות]]'''.''' אך כתב זה משמש גם תשמישי קדושה נוספים כגון [[נביאים|ספרי הנביאים]], ה[[חמש מגילות|מגילות]], פרשת [[פיטום הקטורת]], וסימון עמודי [[המשכן]].
בעקבות המעלה הרבה של הכתב האשורי בקבלה, נדפסים גם ספרים בכתב אשורי. ישנם כמה [[גופן|גופנים]] בספרים אלה. המעצבת [[פרנצ'סקה ברוך]] עיצבה [[גופן]] לדפוס המבוסס על אות סת"ם אשכנזית, לפי בקשתו של [[גרשום שוקן]].▼
=== שימוש בדפוס ===
▲בעקבות המעלה הרבה של הכתב האשורי
==קישורים חיצוניים==
| |||