תאודול ריבו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
סקריפט החלפות (לעיתים) |
||
שורה 5:
|תאריך לידה=[[18 בדצמבר]] [[1839]]
|תאריך פטירה=[[9 בדצמבר]] [[1916]]
|תמונה=[[
|כיתוב=תאודול ריבו
|מקום לידה=גנגאן, [[צרפת]]
שורה 30:
|הערות שוליים=
|השכלה=}}
'''תאודול ארמן ריבו''' ([[צרפתית]]: '''Théodule-Armand Ribot'''{{כ}}; [[18 בדצמבר]] [[1839]] – [[9 בדצמבר]] [[1916]]) היה [[פסיכולוג]] [[צרפת
==ראשית דרכו==
שורה 46:
ריבו היה מחברה של [[מונוגרפיה]] רבת השפעה במאה ה-19 על [[שכחה]] והיזכרות, '''מחלות הזיכרון: מאמר בפסיכולוגיה פוזיטיבית''' (''Les Maladies de la mémoire'', [[1881]]). ספרו של ריבו הוא בו זמנית דין-וחשבון על ה[[זיכרון]] ועל טבעו של ה[[אני]] והמודעות העצמית (''le moi''). כפי שריבו מציג זאת, העצמי נחווה כשני מצבי קיום תלויים החודרים זה את זה הדדית (בדומה לזיכרון אצל [[מרסל פרוסט]]).
הראשון ביניהם הוא סך כל מצבי המודעות העכשוויים; ריבו עורך [[אנלוגיה]] בין מובן זה של העצמי עם [[שדה ראייה]]: התפיסה במרכז השדה חדה ומפורטת, אך באזור השוליים של שדה הראייה היא הופכת פחות מדויקת. במהלך אירועים רגיל, הרשמים והזיכרונות שנתפסים במרכז המודעות מוחלפים ברשמים חדשים ונגישים יותר. הרשמים שהעתקו נדחפים למצב מודעות נמוך יותר, בשולי המודעות. הרשמים שנותרים במרכז המודעות מתאחדים כעת סביב רשמים חדשים, כפי שעשו לפני-כן. רכז [[תשומת לב|תשומת הלב]] שמופיע "הופך לנקודה בה נוצרות אסוציאציות חדשות; ובאופן זה הרכב חדש, '''[[המודל הסטרוקטורלי#"האגו" (האני)|אגו]]''' חדש [le moi], נוצר"{{הערה|1= Ribot, ''Diseases of Memory: An Essay in the Positive Psychology'' 1883: 107, 108 }}. ארגון חושף ונוזלי זה של מצבי תודעה הנו שווה ערך למה שאנו עשויים לקרוא לו עצמי סינכרוני.
העצמי הדיאכרוני, "האישיות המודעת" על-פי ריבו, מכיר וחווה את עצמו דרך המשכיותו עם ה[[עבר]]. זהו '''העצמי כסובייקט של ההיסטוריה של עצמו'''. ככזה, זהו דבר מיוצר, מוזן ומחודש על ידי הזיכרון. כמו העצמי הסינכרוני, זוהי תופעה שמשנה צורה במהירות, שעוברת ללא הפוגה דרך שלבי גדילה, דגנרציה ושעתוק. אך חידוש עצמי הוא אפשרי רק משום שמקום לזיכרונות חדשים ו[[אסוציאציה|אסוציאציות]] חדשות נוצר כל הזמן. והמקום זמין רק משום שזיכרונות ישנים דוהים, ונחלשת יכולתם לעורר [[רגש]]ות אליהם קושרו בעבר, עד
===אמנזיה===
שורה 56:
# צורה זמנית המסומנת בהתקפה פתאומית והפוגה פתאומית.
# צורה פְּרוֹגְרֶסִיבִית המתויגת דרך התפרקות מבנה הזיכרון.
# צורה לה הוא קורא "אמנזיה תקופתית"{{הערה|1= Ribot 1883: 79}}.
בשלוש הקטגוריות הראשונות, אמנזיה שווה לאובדן זיכרון שנגרם כתוצאה מהתרוששות פתולוגית או מפירוק העצמי. בקטגוריה הרביעית, אמנזיה היא אקט הסתרה והיא גורמת ל'''טרנספורמציה פתולוגית''' של העצמי.
| |||