פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 76 בתים, לפני שנה
מחיקת קישורים פנימיים מיותרים
 
==מקור השם==
פירוש השם "בלארוס" הוא "רוס הלבנה". לעיתים קרובות היא עדיין נקראת ב[[עברית]] ובשפות אחרות "רוסיה הלבנה" (באנגלית White Russia, בגרמנית Weissrussland וכדומה), דבר ש[[היסטוריון|היסטוריונים]] בלארוסים מתנגדים לו, מכיוון ש"רוסיה" הוא כינוי למדינה הרוסית שמרכזה ב[[מוסקבה]], שעלתה לגדולה לאחר [[המאה ה-13]], בעוד ש"[[רוס של קייב|רוּס]]" הוא הכינוי העתיק יותר לארץ ה[[סלאבים מזרחיים|סלאבים המזרחיים]] שמרכזה היה ב[[קייב]], ושבלארוס רואה את עצמה כאחת מיורשותיה (יחד עם רוסיה ו[[אוקראינה]]ואוקראינה). בכל מקרה, השם נכנס לשימוש רשמי רק ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] בעידוד [[האימפריה הרוסית|השלטונות הרוסיים]]. עד היום, בעיקר בחוגים [[לאומנות|לאומניים]], נקראת הארץ "ליטא" וטוענת לבעלות על שם זה, מתוקף היותה הגורם הדומיננטי ב[[הדוכסות הגדולה של ליטא|דוכסות הגדולה של ליטא]]; גם הכינוי "בלורוסיה" או "ביילורוסיה", שהגיע מהשפה ה[[רוסית]], אינו נכון בעיניהם. השלטון הנוכחי של בלארוס מקפיד להשתמש בשם בלארוס (Беларусь) גם בכתיבה ברוסית.
יש הטוענים כי היא מכונה "רוסיה הלבנה" על שם עצי ה[[שדר (עץ)|שדר]] הרבים שבה, עצים אלו לבנים בגזעם ועל כן השם תואם למראה המדינה.
 
[[סלאבים|העמים הסלאביים]] ו[[המדינות הבלטיות|הבלטיים]] התיישבו בשטחה של בלארוס בין [[המאה ה-6|המאות ה-6]] ו[[המאה ה-8|ה-8]] לספירה. ב[[המאה ה-9|מאות ה-9]] ו[[המאה ה-10|ה-10]] לספירה קמו המדינות הסלאביות הראשונות באזור – [[פולאצק]], טורוב וסמולנסק. ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] הפך שטחה של בלארוס לחלק מ[[הדוכסות הליטאית הגדולה]]. [[נבהרדק]], הנמצאת בשטחה של בלארוס, הפכה ל[[עיר בירה|בירתה]] של ה[[דוכסות]], והשפה העיקרית בה הייתה בלארוסית תיכונה. ב-[[1569]] התאחדה הדוכסות הליטאית הגדולה עם [[היסטוריה של פולין#פולין היגלונית (1385–1569)|פולין]] והפכה ל"[[רפובליקת שני העמים]]" (Rzeczpospolita Obojga Narodów; או "האיחוד הפולני-ליטאי"). ב-[[1795]] לאחר [[חלוקת פולין|חלוקתה של הממלכה המאוחדת של פולין וליטא]], עבר שטחה של בלארוס ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. בני העם הבלארוסי, [[אוניאטים]] ברובם, אולצו להמיר את דתם ל[[נצרות פרבוסלבית]], ונערכה [[רוסיפיקציה]] של התושבים. תושבי בלארוס, יחד עם ה[[ליטאים (עם)|ליטאים]] וה[[פולנים]], ניסו [[מרד|למרוד]] מספר פעמים בשלטון ה[[צאר]], אך הניסיונות כשלו והביאו להקשחת מדיניות הרוסיפיקציה.
 
לאחר [[מהפכת אוקטובר]] ב-[[1917]] הוכרזה [[עצמאות]]העצמאותה של [[הרפובליקה העממית של בלארוס]] (Беларуская Народная Рэспубліка); מדינה זו לא זכתה להכרה רחבה. ב-[[1919]] עלו הקומוניסטים לשלטון בבלארוס והפכו אותה ל[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס|רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס]], אשר ב-[[1922]] הפכה לאחת המייסדות של [[ברית המועצות]]. חלקה המערבי של המדינה דהיום, ובו [[מחוזות בלארוס|מחוז]]ות [[בריסק (מחוז)|בריסק]], [[גרודנו|הרודנה]] ו[[וילנה]], [[סיפוח|סופחו]] ל[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]. בשנת [[1939]], בעקבות [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]], פלשו [[הצבא האדום|הסובייטים]] למזרח פולין (מערב בלארוס) וסיפחו אותו. השטח חולק בין בלארוס ו[[אוקראינה]]ואוקראינה, והעיר וילנה נמסרה ל[[ליטא]]לליטא, שסופחה לברית המועצות אף היא. הסובייטים ביצעו [[קולקטיביזציה]] מיידית בשטחים החדשים, והחלו ברדיפות מידיות נגד פולנים ובלרוסים, שחלק גדול מהם [[הגליה|הוגלה]] ל[[סיביר]] ול[[מרכז אסיה]].
 
בלארוס הייתה אחד האזורים הסובייטיים שנפגעו באופן הקשה ביותר מה[[כיבוש]] [[גרמניה הנאצית|הנאצי]]. חלקיה המערביים צורפו לנציבות הרייך [[אוסטלנד]] וכרבע מתושביה, [[יהודים]] ולא-יהודים, נספו. בסיום המלחמה הייתה הארץ עיי חורבות, ונזקקה לשיקום ממושך על ידי השלטונות.
 
עד [[1991]] הייתה בלארוס "[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס]]", כלומר [[רפובליקה]] סובייטית ב[[בריתבברית המועצות]]. עם זאת, בלארוס הייתה חברת ארגון [[האומות המאוחדות]] מראשיתו, במקביל לחברותן של [[אוקראינה]] ושל ברית המועצות. בשלהי ה[[פרסטרויקה]] התגברו הקריאות לעצמאות, ובאותה שנה החלו [[הפגנה|הפגנות]] ו[[שביתה|שביתות]], אשר הסתיימו כאשר ה[[פרלמנט]] הכריז על עצמאות מברית המועצות. בחודש אוגוסט שלאחר כישלון ההפיכה ב[[מוסקבה]] הכריזה בלארוס סופית על עצמאותה.
 
[[קובץ:Flag_of_Belarus_(1918,_1991-1995).svg|ימין|ממוזער|100px|[[דגל]] לבן-אדום-לבן, ששימש את הרפובליקה העממית של בלארוס שהוכרזה ב-1919 ואת הרפובליקה של בלארוס בשנים [[1991]]–[[1995]]. מאז 1995 משמש הדגל בעיקר כסמל ההתנגדות לשלטונו של ה[[נשיא]] [[אלכסנדר לוקשנקו]].]]
 
השלטון העצמאי היה בתחילה בעל אופי לאומני; בלארוסית הוכרזה כ[[שפה רשמית|שפה הרשמית]] היחידה במדינה, אף על פי שתושבים רבים העדיפו לדבר ברוסית. כמו כן, סמלי המדינה שונו מסמלים סובייטיים לסמלים לאומיים בלארוסיים: סמל ה"פאהוניה" - אביר עם חרב על סוס, שהיה סמלה של הדוכסות הליטאית הגדולה, ודגל לבן-אדום-לבן, שקיימות מספר גרסאות למשמעותו ההיסטורית ולקשר שלו לבלארוס; הדבר עורר ביקורת, מכיוון שסמלים אלה שימשו בעת [[מלחמת העולם השנייה]] את [[משתף פעולה|משתפי הפעולה]] עם הנאצים. ב-[[1995]], כאשר נבחר [[אלכסנדר לוקשנקו]] לנשיא, התהפך תהליך הבלארוסיזציה – השפה הרוסית הפכה לשפה רשמית והוצגו סמלים לאומיים חדשים, שהיו מבוססים על הסמלים הסובייטיים. מאז נמצאת הארץ בתהליכי ריאקציה והתקרבות לרוסיה ועוינות כלפי [[העולם המערבי]]. מ-[[1996]] קשורה בלארוס עם [[הפדרציה הרוסית]] בסדרת [[אמנה (הסכם)|אמנות]] העוסקות בהסרת [[מכס]]ים, במטבע משותף, ובנושאים קשורים נוספים, שיצרו ישות הקרויה "האיחוד של רוסיה ובלארוס", לקראת איחוד אפשרי בין שתי המדינות.
 
==פוליטיקה==
ענפי ה[[תעשייה]] העיקריים הם ייצור [[מזון]], [[כימיקל]]ים, [[דשן|דשנים]], [[טקסטיל]], [[בנייה#חומרי בניין|חומרי בניין]], ציוד [[חקלאות|חקלאי]] וציוד תעשייתי. 30% משטח המדינה (63 מיליון דונם) משמשים את ה[[חקלאות]]. הגידולים העיקריים הם [[שעורה]], [[שיבולת שועל]], [[חיטה]], [[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]], [[פשתן]], [[טבק]], [[סלק סוכר]], [[ירק]]ות ו[[פרי|פירות]]. כ-14% מהשטח (בעיקר בצפון המדינה) משמשים ל[[רועה צאן|מרעה]]. מגדלים בעיקר [[בקר]], [[חזיר]]ים, [[כבש]]ים ו[[סוס]]ים.
 
בתקופה הסובייטית הייתה בלארוס אחת הרפובליקות העשירות בברית המועצות. לאחר התפרקות [[ברית המועצות]] נכנסה בלארוס למשבר כלכלי עקב היפרדותה מברית המועצות והפיכתה למדינה עצמאית. בשנים הראשונות שרר מחסור ב[[חומר גלם|חומרי גלם]]. בשנים הראשונות התבצעה [[הפרטה]] של הכלכלה, אך ב-1995 הכריז הנשיא [[אלכסנדר לוקשנקו]] על מדיניות כלכלית חדשה: "כלכלת השוק הסוציאליסטית". שיטה זו אינה שונה מכלכלה ריכוזית בסגנון ה[[קומוניזם]]: המדינה שולטת על ה[[מחיר]]ים, ה[[שכר]], [[שער חליפין|שער החליפין]]. השלטון אינו אוסר על עסקים פרטיים, אך עושה הכול כדי שלא יוכלו להתקיים. בשנים האחרונות [[הלאמה|מלאימה]] המדינה [[מפעל]]ים ו[[בנק]]ים ומגדילה את שליטתה על הכלכלה. ההפרטות המעטות שמתבצעות הן ברמת העירייה והעסקים הקטנים.
 
סחר החוץ מתנהל בעיקר עם רוסיה, [[פולין]], [[גרמניה]], [[אוקראינה]] ו[[לטביה]]ולטביה. [[תקציב]] הממשלה הגבוה (בין 45%-50% מהתמ"ג) מלמד על כך שהכלכלה סוציאליסטית וכי יש מעורבות גדולה של המדינה במשק. ב-[[1997]] חתמו רוסיה ובלארוס על הסכם [[איחוד מוניטרי]] ביניהם. המשבר הפיננסי שפקד את רוסיה בשנת [[1998]] – [[משבר הרובל (1998)|משבר הרובל]], פגע קשות בבלארוס, התלויה בביקוש מרוסיה, אשר צנח. מאז שנת [[2000]], עם השתפרות המצב הכלכלי ברוסיה, נהנית בלארוס מ[[צמיחה כלכלית|צמיחה]] גבוהה (6.7% בממוצע בין 2000–[[2006]]). ואולם צמיחה זו אינה נשענת על בסיס יציב, בעקבות היעדר תנאים מתאימים ל[[השקעה|השקעות]], היעדר רפורמות ותלות גבוהה ברוסיה.
 
כלכלת בלארוס מורכבת מ-44% [[תעשייה]], 42% שירותים ו-14% [[חקלאות]]. ה[[אבטלה]] במדינה נמוכה, ועומדת על 2.7% מכוח העבודה; העובדים מפולגים כך: 26.5% ב[[ייצור]], 53.5% ב[[שירותים (כלכלה)|שירותים]] ו-20% בחקלאות.
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של בלארוס}}
 
האוכלוסייה בבלארוס [[אתניות|מורכבת]] מ-78% [[בלארוסים]], 13% [[רוסים]], 4% [[פולנים]], 3% [[אוקראינים]], 1% [[יהודים]] ואחוז אחד של אחרים. 7.25 מיליון מהאוכלוסייה מתגוררים בערים. לפני [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה מרבית האוכלוסייה בערים מורכבת מיהודים ופולנים, ואילו בני העם הבלארוסי התגוררו בעיקר באזורים הכפריים. ביטוי לכך ניתן לראות בכמות הכנסיות ה[[קתולי]]ות שניצבות עד היום במרכזי הערים. חלק מאלה הוסבו לכנסיות אורתודוקסיות בימי ה[[צאר]] וחלקן למבני ציבור בתקופה הסובייטית. רוב היהודים [[שואה|הושמדו]] במהלך מלחמת העולם השנייה. האוכלוסייה הפולנית סבלה מרדיפות המשטר הקומוניסטי לפני ואחרי המלחמה: רבים מהפולנים [[אליטה אינטלקטואלית|המשכילים]] הוצאו להורג, הוגלו ל[[סיביר]] ולמרכז אסיה או גורשו ל[[פולין]]לפולין. גם השלטון הנוכחי מערים קשיים על פעילות חברתית ותרבותית של פולנים, אם כי הכנסייה הקתולית מקבלת יד חופשית, בעיקר בגלל ההשפעה הפוליטית של [[הוותיקן]].
 
[[רוסית|השפה הרוסית]] היא כעת השפה המדוברת ביותר, כשהשפה ה[[בלארוסית]] משמשת בעיקר כשפה רשמית, אם כי נעשים מאמצים להחיות את השפה ולהחזיר אותה לשימוש היומיומי.