מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון – הבדלי גרסאות

'''מעמד הקרקעות ב[[יהודה ושומרון]]''', רישום הקרקעות ובעליהן הוא נושא סבוך [[מנהל]]תית ו[[חוקה|חוקתית]], ובעל משמעויות [[פוליטיקה|פוליטיות]] ו[[מדיניות חוץ|מדיניות]]. נושא זה שונה מה[[רישום זכויות במקרקעין בישראל|נושא המקביל בתחומי מדינת ישראל]], בשל העדר [[קדסטר]] מודרני ואמין ביהודה ושומרון, ובשל בחירתה של מדינת ישראל שלא להחיל את חוקי הקרקעות הישראלים ביהודה ושומרון, אלא להתבסס עקרונית על חוקי הקרקעות השונים שחלו באזורעל האזור עד [[מלחמת ששת הימים]].

אזור יהודה ושומרון עבר לחזקת [[מדינת ישראל]] לאחר כיבושו ב[[מלחמת ששת הימים]]. ממשלת ישראל העדיפה להשאיר את מעמד האזור כשטח הנתון ב[[ממשל צבאי|כיבוש צבאי]], ולא לספחו ולהחיל עליו את [[המשפט בישראל|החוק הישראלי]] (למעט אזור [[מזרח ירושלים]] שסופח). עם ראשית השליטה הישראלית פורסם צו צבאי לפיו חוקי הקרקעות ותכנון הבניה שחלו באזורעל האזור קודם מלחמת ששת הימים ימשיכו לחול באזור, כל זמן שלא שונו על ידי [[צו צבאי|צווים צבאיים]] שהוצאו על ידי המנהל האזרחי (בהתאם לנאמר ב[[אמנות האג|אמנת האג]] הדנה במערכת החוק בשטחים הנתונים לכיבוש צבאי). על כן חלים ביהודה ושומרון חוקי הקרקעות העות'מאנים, החוקים הבריטים והחוקים הירדנים (כאשר החוקים החדשים מבטלים את הישנים במקרה של תיקונים לחוק), והצווים הצבאיים שהוצאו על ידי צה"ל במהלך השנים. חוקי התכנון והבניה הישראלים שחוקקו לאחר [[1948]] אינם בעלי מעמד רשמי באזור. דבר זה יוצר מערכת חוקתית אנרכרוניסיטית ביהודה ושומרון, שאינה מותאמת למציאות המודרנית. לצד צה"ל פועל [[המנהל האזרחי|מנהל אזרחי]], שהוא כיום האחראי על נושא הקרקעות ולשכות המקרקעין ביהודה ושומרון. הריבון הרשמי באזור הוא [[אלוף פיקוד המרכז]] כמפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, אך למעשה בנושאים עקרוניים מבצע המפקד הצבאי את הוראות [[ממשלת ישראל]].