האימפריה החתית – הבדלי גרסאות

בפי חוקרים בני ימינו, '''האימפריה החתית''' או '''הממלכה החתית החדשה''' הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה ה[[חתים|חתית]]. שלב זה החל בשלטון [[תודחליאש הראשון]] שמלך בין השנים [[1430 לפנה"ס|1430]] - [[1400 לפנה"ס|1400]] לפנה"ס, וסיים את תקופת הממלכה התיכונה, ותם בימי [[שופילוליומש השני]] שחרבה ככל הנראה בעת פלישת [[גויי הים]] בסביבות שנת 1178 לפנה"ס. בשיאה נמתחו גבולות האימפריה על פני רובה של [[טורקיה]] בצפון־מערב, להוציא שני כיסים חופשיים לחופי [[הים האגאי]], עד קפריסין (כולל) במערב, חלקים ניכרים ב[[סוריה]] שעד [[דמשק]] בדרום ועד ל[[פרת|נהר הפרת]] במזרח.

מלכיה המוקדמים של האימפריה החתית המשיכו, במידה מסוימת, את מגמת חוסר היציבות שאפיינה את הממלכה החתית התיכונה. מלכה הראשון של האימפריה החתית, [[תודחליאש הראשון]], היה בן למשפחת המלוכה החתית. בניגוד לדעות קודמות הוא לא ייסד קו שושלתי חדש. הוא הדיח את [[מוותליש הראשון]] שהיה מלך לא משושלת המלוכה אחד מהמהלכים הראשונים שיזם לאחר עלייתו לשלטון, היה לכרות ברית עם [[כיזוואתנה]]. הוא עשה זאת בדרך של מגעים דיפלומטיים על ידי שהתחתן עם הנסיכה נִיכַּלמַתִי מכיזוואתנה. ברית זאת שיפרה את יכולת התמרון של הממלכה החתית בחזית הדרומית-מזרחית. הברית הזאת בין הממלכות הביאה להשפעה רבה של התרבות ה[[חורים|חורית]]-[[לווית]] על התרבות החתית בעיקר בנושא פולחן ודת, ובכך סימנה את הגברת החלחול התרבותי שאפיין את האימפריה.{{הערה|שם=זינגר41|'''החתים ותרבותם''', בסדרה ספריית [[האנציקלופדיה המקראית]] (בעריכת [[שמואל אחיטוב]]), [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 2009, עמ' 40–41}} תודחליאש ניהל מערכות מוצלחת נגד [[חלב (עיר)|חלב]] ו[[מיתני]]. כמו כן, הרחיב תודחליאש את גבולות ממלכתו מערבה על חשבון [[ארזווה]].

בשעת חירום זאת תפס [[שופילוליומש הראשון]] בכוח את השלטון. ראשית עמל על ביסוס כוחה של חת ב[[אנטוליה]], הוא יצא למסעות כיבוש למערב אנטוליה כנגד שבטי הקשקש וממלכת [[ארזוה]] ושיקם את חתושש ההרוסה. מאוחר יותר פנה למיתני: את בירתה החריב בהתקפה ממסלול לא צפוי והטיל את מרותו על הממלכה. מפלת מיתני עודדה את כניעת הממלכות בצפון סוריה, למעט [[קדש (ארנת)|קדש]] שסופה להיכבש. צבא שופילוליומש הראשון הגיע ל[[דמשק]] וכיבושיו כללו ערים רבות וחשובות, בהן חלב. ה[[מצרים העתיקה|מצרים]] לא נענו לקריאת תיגר זאת בגין האנדרלמוסיה שגרר שלטון [[אמנחותפ הרביעי]], הוא ה[[פרעה]] אחאנתון.

את [[כיזוואתנה]] שם שופילוליומש תחת השפעתו בכוח ה[[דיפלומטיה]]. הגישושים הדיפלומטיים הנודעים ביותר של שופיליליומש הראשון היו בנדון חתונת אחד מבניו לאלמנת [[תות ענח' אמון|תות־ענח'־אמון]]. מתנגדים [[מצרים העתיקה|מצריים]] שמו קץ לצעד, כמו גם לחיי הנסיך החתי, ונמנע איחוד מהעוצמתיים אותם יכול היה לדעת העולם העתיק.

שופילוליומש הראשון נפטר, כפי הנראה, ממגפה שהובאה ל[[אנטוליה]]. חולי זה כנראה גבה גם את חיי [[ארנוואנדש השני]], בנו אשר מלך תקופה קצרה מאוד. עם מות אחיו ירש לכתר [[מורשיליש השני]] והוא צעיר בימים. הכנעתו של שופיליליומש הראשון את מיתני הביאה לשחרורה של [[ממלכת אשור]] מיד הממלכה החורית. [[אשור-אבליט הראשון|אשור־אוּבַּלַיט הראשון]] כבש מידי מורשיליש השני חלקים מהאזור בו מלכה מיתני. רוחות מרד קמו בארזוה, ו[[מורשילישומורשיליש השני]] נאלץ להיאבק בשליטי האזור עד להשתקתו. סכנה נשקפה גם מצד שבט הקשקש בו נאבק מורשיליש השני שנים ארוכות, ללא הצלחה ראויה לציון. מותו של אחיו שר־קושוח הביא למרידה כללית בסוריה, אולם המרד דוכא במהרה.

[[חתושיליש השלישי]], אחיו של מוותליש השני, הדיח את בן אחיו ותפס את השלטון. חתושיליש השלישי נשא ונתן עם המצרים ולבסוף הגיעו שני הצדדים ל[[חוזה שלום]], הוא [[הסכם קדש]]. הקשרים בין מצרים וחת חוזקו על־יד נישואי בת חתושיליש השלישי לרעמסס. חתושיליש השלישי ניצל את עת השלום כדי לארגן את ממלכתו. הארכיונים המלכותיים גובו, [[חתושש]] שופצה וחוקים חדשים נחקקו. אחד ממכתביו של חתושיליש השליש נשלחו למלך האַחִייַוַה ודן, בין היתר, בעיר מִילַוַאנְדֹה ובפרשיית וִילוּסַה. יש המזהים את וילוסה עם [[טרויה]], את האחייוה עם ה[[אכאים]] של הומירוס ואת מילואנדה עם [[מילטוס]]. וילוסה, כך עולה, הייתה נושא לסכסוך בין החתים לאחייוה, ואולי סכסוך זה תרם להתלקחות [[מלחמת טרויה]].

פּוּדוּ־חֶבַּה, אשת חתושיליש השלישי, לקחה חלק חשוב במעשיו והייתה דוגמה לנשים חזקות בהיסטוריה החתית. יחסי חת–[[בבל]] עורערו בימיו, כנראה בגלל הסתת המלך הבבלי ביד מורשיליש השלישי הגולה. חתושיליש השלישי היה המלך האחרון שהצליח לדחוק את האשורים מסוריה, ואף עשה חייל בכיבוש [[קפריסין]]. הוא מת ונירש על ידי בנו, [[תודחליאש הרביעי]].

תודחליאש הרביעי היה תחת השפעה חריפה של אמו, ומרבית עיסוקו נגע לנושאים פולחניים. המלך ניסה לרסן את אשור תחת תּוּכּוּלְתִּי-נִינוּרְתַ הראשון דרך חרם כלכלי, אך לא הצליח להשיג את מטרתו. את תודחליאש הרביעי ירש [[ארנוואנדש השלישי]] ואותו ירש [[שופילוליומש השני]]. ישנן עדויות המצביעות על מלחמה ביושבי ארזאוה ובאחייוה אשר לא עלו יפה עבור החתים.

* [http://history-world.org/hittites.htm החתים], באתר "ההיסטוריה של העולם".