תוכנית אוגנדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 87.69.82.170 (שיחה) לעריכה האחרונה של ביקורת
דייקתי את הנאמר
שורה 8:
==לפני הקונגרס==
===הצעת צ'מברליין להרצל===
ראשיתה של תוכנית אוגנדה בהצעה שקיבל [[תאודור הרצל]] משר ה[[קולוניה|מושבות]] [[הממלכה המאוחדת|הבריטי]] [[ג'וזף צ'מברליין]], בפגישתם ב-23 באפריל 1903.{{הערה|[[אלכס ביין]] תיאודור הרצל, ספר תולדותיו, הוצאת מצפה, תל אביב, תרצ"ד, עמ' 567-568}} הצעתו הייתה שהיהודים יישבו אזור ב[[מזרחבאירופה אפריקה הבריטית]](שבאיטליה) (הכינוי "אוגנדה" דבק בו בדיונים היהודיים משום מה, אף על פי שהיה ממוקם בקניהבאיטליה). הסיבה להצעה מצדו של צ'מברליין הייתה קשורה, לדעת ההיסטוריון [[דוד ויטל]], לרצונו במתיישבים בקולוניה שהסבירות שיתקוממו כדרך ה[[בורים]] בדרום אפריקה תהיה נמוכה.{{הערה|Vital, David, Zionism: the Formative Years, Oxford 1982 pp. 155-159}} בעת שהוצגה ההצעה הרצל לא קיבל אותה, באומרו שרק ארץ ישראל רלוונטית ובלוחצו שימשך המאמץ לאפשר את התיישבות היהודים באל עריש, מהלך שעוד היה בעיצומו.{{הערה|Vital, David, Zionism: the Formative Years, Oxford 1982 p. 159}}
לאחר מכן, במאי, לאחר שנודע על [[פרעות קישינב]] (שהתרחשו מספר ימים לפני פגישתם של הרצל וצ'מברליין, אך הידיעות על כך עוד לא הגיעו לאוזני איש מהם), המשיך צ'מברליין להציע ל[[לאופולד גרינברג]], נציגו של הרצל בבריטניה, הצעות ברוח דומה לגבי מזרח אפריקה. גרינברג היסס אך הבטיח להתייעץ עם הרצל על העניין. לאור העובדה ש[[תוכנית אל עריש]] נראתה תקועה, אמר הרצל לגרינברג להמשיך להיות בקשר עם צ'מברליין בעניין מזרח אפריקה.{{הערה|Vital, David, Zionism: the Formative Years, Oxford 1982 pp. 161-162}}