שלמה שפאן – הבדלי גרסאות

נפטר ב[[תל אביב]] בינואר [[1962]], בגיל 63. נקבר ב[[בית העלמין קריית שאול]]. לאחר מותו כונסו כתביו בשני כרכים. [[ארכיון|ארכיונו]], ובו פנקסים, יומנים, רשימות בכתב-יד, רשימות להרצאות, מכתבים וכן סיפורים ושירים שלא פורסמו, שמור ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בירושלים.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://merhav.nli.org.il/NLI:Local:NNL_ARCHIVE_AL002789443|הכותב=|כותרת=ארכיון שלמה שפאן בספרייה הלאומית|אתר=|תאריך=}}</ref>}}

לצד עבודתו המקצועית עסק שפאן בתרגום וב[[יצירה]] ספרותית (את תרגומיו מהספרות היוונית החל בשנת 1932)<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://merhav.nli.org.il/NLI:Local:NNL_ARCHIVE_AL004099009|הכותב=|כותרת=ע"פ מכתב ששלח לאברהם רוזן בארכיונו האישי בספריה הלאומית|אתר=|תאריך=}}</ref>}}. במיוחד נודעו תרגומי המופת שלו ל[[שירה]] ול[[ספרות יוונית עתיקה]], כולל [[משלי אזופוס]]. תרגומיו אלו היו לראשונה ב[[הטעמה]] ה[[דקדוק]]ית הנכונה של [[משקל (שירה)|משקל]] ההקסאמטר, דבר שלא נעשה על ידי מתרגמים קודמים מ[[יוונית עתיקה]], ובהם [[שאול טשרניחובסקי]]. בשנת תש"ח הופיע תרגומו למחזה "יציאת מצרים" של המחזאי ה[[הלניזם|הלניסטי]] [[יחזקאל הטראגיקן]]. בשנת [[תש"ט]]-[[1949]] זכה ב[[פרס טשרניחובסקי]] עבור תרגומו "[[הימנונים הומריים|ההמנונות ההומריים]]" (תש"ו).{{הערה|{{דבר||פרס טשרניחובסקי לתרגומי־מופת: לש. מלצר, ש. שפאן, י. קופילביץ וד. מרכוס|1948/10/22|00104}}.}} בשנת [[תשט"ז]]-[[1956]] זכה בפרס בשנית, על תרגומו ל[[הסיודוס]].{{הערה|{{מעריב||פרס טשרניחובסקי לשמעוני ושפאן|1956/12/02|00311}}.}}