בת שבע – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=דמות מקראית}}

[[קובץ:Jan Massys - David and Bathsheba.JPG|250px|ממוזער|שמאל|{{ציטוט|תוכן= וַיִּשְׁלַח דָּוִד, וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם--אֵשֶׁת, אוּרִיָּה הַחִתִּי.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|שמואל ב|יא|ג}}}} ציור מעשה ידי [[יאן מסייס]] משנת [[1762]] מוצג ב[[מוזיאון הלובר]] ב[[פריז]]]]

 

 

אוריה אכן נהרג בקרב, ולאחר מותו נשא דוד את בת שבע לאשה והיא ילדה בן לדוד. אז שלח ה' את [[נתן הנביא]] אל דוד, ובמפגש בין השניים הוכיח נתן את המלך על מעשיו הבלתי ראויים. תוכחת הנביא הוצגה באמצעות משל [[כבשת הרש]]. במשל זה תוארו שני אנשים, האחד עשיר, שבבעלותו כמות רבה של צאן ובקר, והשני עני, שבבעלותו כבשה אחת בלבד. הכבשה האחת הייתה כל עולמו של העני, והיה לה תפקיד מכריע בחייו ובחיי משפחתו. על פי המשל, האדם העשיר, שנאלץ להעניק לאחד מאורחיו כבשה, בחר שלא לוותר על רכושו. במקום זאת גזל את כבשת העני והעניקה לאורח; דוד, שלא הבין בתחילה את כוונתו של נתן, הכריז עם סיומו של הסיפור כי יש להמית את העשיר בגין העוול שעשה. אז פנה נתן אל דוד ואמר לו כי הוא עצמו החוטא אליו מכוון המשל: {{ציטוטון|אתה האיש... מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע בעיני, את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה, ואתו הרגת בחרב [[בני עמון]]|שמואל ב יב ז-ט}}.

==דוד ובת שבע==

{{הפניה לערך מורחב|דוד ובת שבע}}

 

=== העונשים על החטא ===

נתן הנביא הוכיח את דוד, באמצעות [[משל כבשת הרש]], על הריגת אוריה ועל לקיחת בת שבע לאשה, ודוד מתוודה על חטאו, שב ב[[תשובה (יהדות)|תשובה]] ותשובתו מתקבלת. עם זאת, הוא מקבל עונש על מעשיו: {{הדגשה|וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה; כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת|שמואל ב יב|ספר שמואל ב' פרק י"ב}}. עונשים אלו מתגשמים כאשר [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] בנו בכורו, [[אונס]] את [[תמר (בת דוד)|תמר]] אחותו, וכאשר בנו הנוסף [[אבשלום בן דוד|אבשלום]] אחי תמר מאותה אם, נוקם את נקמתה ורוצח את אמנון. שנים לאחר מכן אבשלום מורד באביו אף מנסה להורגו, שוכב עם פילגשיו ולבסוף נהרג בידי יואב שר צבאו של דוד. גם אדניה בנו מנסה להמליך את עצמו תחת דוד עוד בחייו.

 

 

נתן הוסיף ובישר לדוד על עונשו - קביעת תקופת מלוכתו כתקופת מלחמות בלתי פוסקות: {{ציטוטון|לא תסור חרב מביתך עד עולם|שמואל ב יב י}}. כעונש מיידי על [[חטא]] דוד מת הרך הנולד, בנם של דוד ובת שבע. לימים, בעקבות וידויו וחזרתו בתשובה של דוד, ילדה בת שבע בן אחר, שלמה, שהיה יורשו של דוד במלוכה.

 

==לקריאה נוספת==

* חיה שרגא בן איון, '''נשות דוד - מיכל, אביגיל, בת שבע'''. תל אביב: [[ידיעות ספרים]], 2005. עמ' 159–213.

*[[יאיר זקוביץ]], '''מקראות בארץ המראות'''. ישראל: [[הקיבוץ המאוחד]], 2001. עמ' 51–53.

 

==קישורים חיצוניים==