פילגש – הבדלי גרסאות

 

בתקופות מאוחרות יותר מוסד הפילגשות התחדש ב[[יהדות ארצות האסלאם|יהדות ארצות המזרח]], וכן הדיון ההלכתי בפילגשים{{מקור}}. דעת ה[[רמב"ם]] היא שלפילגש אין [[כתובה]] ואין [[קידושין]]{{הערה|כך הגרסא לדעתו ב{{בבלי|סנהדרין|כא|א}}. אולם לדעת [[רש"י]] הגירסא שונה ולפיה פילגש נשואה על ידי קידושין רק בלא כתובה, ראה רש"י על {{תנ"ך|בראשית|כה|ו}}}}, ולכך אסור מהתורה לקחת פילגש{{הערה|{{רמב"ם||אישות|א|ד}}}}, אולם ל[[מלך ישראל (הלכה)|מלך]] מותר{{הערה|{{רמב"ם||מלכים ומלחמות|ד|ד}}}}. לעומתו דעת ה[[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]]{{הערה|בהשגות על {{רמב"ם||אישות|א|ד}}}} וה[[רשב"א]]{{הערה|שו"ת הרשב"א חלק ז' סימן רפד. תשובה המיוחסת בטעות ל[[רמב"ן]] שהשיב לרבנו יונה.}} היא שפילגשים מותרות לכל אדם. {{ש}}

 

בשנת תשס"ו 2006 [[צבי זוהר]] פרסם מאמר ב[[אקדמות]] שבו הוא הציע לראות בפילגשות אופציה הלכתית כדי לאפשר לזוגות דתיים שרוצים לחיות יחד אך לא רוצים להתחתן. לאורך המאמר הוא מציג את קושיים של אותם דתיים שחשים צורך בזוגיות או [[מיניות]], אך לא די בוגרים או פוחדים מהמחוייבות מכדי להתחתן. צבי מפרט לאורך המאמר מקורות הלכתיים המתירים לשאת פילגשים ודעות שהפילגש איננה דורשת קידושין. מאמר זה גרר אחריו שלושה מאמרי תגובה, של ה[[רב]] [[יהודה הנקין]], הרב [[שמואל אריאל]] ותגובה משותפת של [[מיכל טיקוצ'ינסקי]] ו[[רחלי שפרכר-פרנקל]]. במאמרי התגובה הציגו דעות הלכתיות רבות שמראות שהפילגש אסורה בימינו, או שהאופן שבו מיישמים את הלכות אלו אינה מתאימה למסגרת של זוגיות זמנית. כמו כן הם האשימו את הפתרון שלו בכך שהוא מעודד [[זנות]] פריצות, ופוגע בעיקר בנשים. זוהר כתב מאמר תגובה נוסף שבו הוא הכחיש חלק מהאשמות, ציין שהוא לא בא לפסוק אלא לקרוא כיוון והאשים את המגיבים שהם אלו שמושפעים מהוגים של [[תקופת הנאורות]] בנוגע לתפיסת הזוגיות{{הערה|[http://www.bmj.org.il/akdamot_content/19 אקדמות, חלק י"ז, שבט תשס"ו]}}.