ישעיה ברלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 23:
{{חלונית|תוכן="חירות עבור ה[[זאב]]ים היא [[מוות]] ל[[כבש]]ים"}}
 
ברלין ידוע ביותר בזכות מאמרו "'''שני מושגים של חירות'''", אותו הוא הרצה כשקיבל את משרת הפרופסור באוקספורד. הוא הגדיר את החירותה[[חירות השלילית]] כחסרונה של מניעה, או "חירות מ"; ואילו את החירות החיובית הוא הסמיך לרעיון של הגדרה ומיצוי עצמי, או היכולת לעשות בחירות משמעותיות – "החירות ל". [[חירות חיובית]] מתמקדת ברצונות ההיפותטיים של היחיד, רצונות שיכולים להווצר כתוצאה מ[[חינוך]], לדוגמה. רעיון זה היווה כלי כנגד הגבלות שהושמו על אנשים בחברות מובנות, הגבלות שברלין טען בחריפות לזכותן.
 
המאמר שלו "'''הכרח היסטורי'''" (1953) התמקד בוויכוח ב[[פילוסופיה של ההיסטוריה]]. במילותיו של ברלין, השאלה היא האם אדם מאמין כי "החיים של [[עם|עמים]] שלמים ו[[חברה (סוציולוגיה)|חברות]] הושפעו באופן משמעותי על ידי יחידים יוצאי דופן", או שהאירועים שמתרחשים הם בגלל כוחות על-אנושיים, שאינם מתייחסים לרצון האדם. ברלין ידוע גם בחיבוריו על [[היסטוריה אינטלקטואלית]] [[רוסיה|רוסית]].
 
כתיבתו של ברלין על [[עידן האורות|תקופת ההשכלה]] ומבקריה – שלהם ברלין קרא ה"'''[[השכלה שכנגד]]'''" – ובייחוד על ה[[רומנטיזם]], תרם לתאוריה ה[[אתיקה|אתית]] שלה הוא קרא [[פלורליזם#פלורליזם ערכי|פלורליזם ערכי]].
 
עבור ברלין, ערכים הם יצירי האדם, ולא יציריו של ה[[טבע]] שצריך לגלותם, אם כי הוא גם טען כי טבעו של האדם הוא כזה שערכים מסוימים – כמו, לדוגמה, החשיבות של חירות אישית – יהיו נכונים בכל ה[[תרבות|תרבויות]], ולזה הוא קרא "פלורליזם אובייקטיבי". הוא הציע את הרעיון שערכים מוסריים עשויים להיות נכונים אך לא מתאימים זה לזה, ולפיכך ייתכן כי הם יתנגשו בצורה בלתי ניתנת לפתרון. כאשר ערכים מתנגשים, אין הכוונה שאחד חשוב מהשני. שמירת הבטחה יכולה להתנגש בחיפוש אחר האמת; חירות יכולה להתנגש בצדק חברתי. "מאבקים [[מוסר]]יים הם חלק מהותי וקבוע של החיים האנושיים... ההתנגשויות של הערכים הם המהות של מה שהם ומה שאנחנו" (ברלין, 1958).