קופסה שחורה (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 52:
מישל מוצא מסילות אל לב האנרכיסט הפרוע, המתנשא מעליו בקומה וברוחב, ואילנה מתחילה לשגר מכתבים אל אבי הנער, היושב ב[[אוניברסיטה]] ב[[ארצות הברית]]. היא מבקשת את התערבותו הסמכותית, האבהית, ומישל מתחיל לשלוח מכתבים משלו ודורש את מעורבותו הכספית. אלק נענה, אם משום רגש חובה שלא דעך בו ואם משום שזמנו קצר ובלאו הכי אין לו מה לעשות עם הרכוש, ואז הולך תיאבונו של מישל וגדל, כאותה אשת דייג ב[[הדייג ודג הזהב|מעשיית דג הזהב]]. בעוד רבבות דולרים ניתכים על המשפחה הקטנה והצנועה, משתנה מישל לעיני אשתו ההמומה, המחדשת את הפלירט שלה עם הדרקון של נעוריה, ההולך וגווע בלי שתדע זאת. מישל הופך לגביר בקרב חוגי הימין הקנאים שהוא נמנה עמם, עסקנים מתחילים לבקר דרך קבע בביתו הצנוע, שהוא מתכנן להמיר בארמון תפארת ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]], ואשתו, אותה נפש חופשית ומרדנית, מוצאת עצמה משרתת לפניהם ככל [[עקרת בית]] יראת שמיים ושפלת רוח, לפני שהיא יושבת בחצי הלילה לכתוב את מכתביה אל השד בבקבוק, כדבריה.
 
בסופו של דבר, בועז מסתלק אל האחוזה החרבה של סבו, המאושפז זה שנים במעון סיעודי, מתיישב שם ומתחיל לעסוק בשיפוצים במעין קומונה חופשית, פתוחה לכל המזדמן. אילנה מגיעה לביקור ונפעמת, וזמן מה אחריה מגיע לשם אלק עצמו, לבלות שם את ימיו האחרונים בבית ילדותו. בועז עושה מה שבכוחו להקל על ייסוריו, ואז מגיעה גם אילנה, עם יפעת, לטפל בגוסס. מישל סומו מרעיש עולמות, מגייס לעזרתו את כל קשריו הענפים, עובר בן רגע מחנופה מתרפסת לאיומים משתלחים, מעלה חשדות, מתחנן ומגדף - אל מול [[שכיב מרע]] אדיש, המבקש רק מעט חמימות ותמיכה לפני מותו.
 
מישל סומו משיג את חפצו, כשהוא מתפרץ למעשה אל דלת פתוחה - הוא שולח לקחת את בתו הקטנה, ואילו אילנה נשארת לטפל באלק עד הרגע האחרון וכותבת מכתב אחרון אל מישל, העונה לשטף הפיוטי והשוקק שלה בפסוקי [[תהילים]].