ז'אן ד'ארק – הבדלי גרסאות

כבר בתחילת דרכה התגלעו חילוקי דעות בין ז'אן ד'ארק וחלק מאנשי הצבא הבכירים והוותיקים. מחד, דחקה ז'אן למלחמה מתמדת עד גירוש האנגלים משטח צרפת, ביודעה שהאל עצמו עומד לימינה, ומאידך, אנשי הצבא היו מודעים לבעיות הלוגיסטיות של לוחמה כוללת ותמכו במלחמה מקומית, לפי הצורך והיכולת, בכריתת בריתות ובדיפלומטיה. קצינים רבים גם חשו אי-נוחות מקבלת פקודות מפי אישה. אך ז'אן, בראש הצבא על שריונה ודגלה הלבן, הצליחה להפיח רוח לחימה ומוטיבציה גדולה בלב החיילים הצרפתים, ובפיקודה כבש הצבא מספר יישובים ומצודות לאורך הנהר לואר.

 

 

בינתיים, ביקשו האנגלים מהמלך-ילד האנגלי [[הנרי השישי]] להגיע מהר לפריז, שם הוא נמשח למלך צרפת ב[[בזיליקת סן דני]]. לבסוף הסכים שארל לעלות יחד עם ז'אן ולכבוש את העיר ריימס, כי שם עליה להכתיר את שארל השביעי למלך צרפת האמיתי (בקתדרלת [[נוטרדאם דה ריימס|נוטרדאם]] שבריימס הומלכו רוב מלכי צרפת). שארל, כאמור, התרחק מלוחמה והעדיף לנהל משא ומתן עם הערים הבורגונדיות תומכות האנגלים, בהן ריימס, מאשר לכבוש אותן בקרב כפי שחפצה ז'אן ד'ארק. על כן המסע לריימס ארך זמן רב, הצבא הצרפתי הלך ונחלש וחלק מהחיילים ערקו וחזרו לבתיהם. לבסוף הם הגיעו לריימס ושם הכתירה ז'אן את שארל למלך צרפת בטקס מפואר שתואר רבות בספרות ימי הביניים. ז'אן ד'ארק עצמה קיבלה ממלך צרפת החדש תואר אצולה.