הבדלים בין גרסאות בדף "ז'אן ד'ארק"

הוסרו 82 בתים ,  לפני 3 שנים
←‏גיוס הצבא ושחרור אורליאן: ניסוח מוטה מאוד, לא ענייני
מ (←‏רקע היסטורי: קישורים פנימיים)
(←‏גיוס הצבא ושחרור אורליאן: ניסוח מוטה מאוד, לא ענייני)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
כבר בתחילת דרכה התגלעו חילוקי דעות בין ז'אן ד'ארק וחלק מאנשי הצבא הבכירים והוותיקים. מחד, דחקה ז'אן למלחמה מתמדת עד גירוש האנגלים משטח צרפת, ביודעה שהאל עצמו עומד לימינה, ומאידך, אנשי הצבא היו מודעים לבעיות הלוגיסטיות של לוחמה כוללת ותמכו במלחמה מקומית, לפי הצורך והיכולת, בכריתת בריתות ובדיפלומטיה. קצינים רבים גם חשו אי-נוחות מקבלת פקודות מפי אישה. אך ז'אן, בראש הצבא על שריונה ודגלה הלבן, הצליחה להפיח רוח לחימה ומוטיבציה גדולה בלב החיילים הצרפתים, ובפיקודה כבש הצבא מספר יישובים ומצודות לאורך הנהר לואר.
 
בחלוף הזמן ביקשה ז'אן ד'ארק מהמלך שארל להצטרף לקרבות, אך המלך ההססן, רודף התענוגות ושונא הפעילות והמלחמות, העדיף לשלוח לה עוד כמה מאציליו יחד עם חייליהם. כתוצאה מכך גדל צבאה של ז'אן, אך יחד עם זאת גדלו גם חוסר המשמעת והאנדרלמוסיה שבצבא, דבר שהקשה על ז'אן לפקד על הצבא. בכל זאת המשיכה ז'אן בניצחונותיה וערים נוספות נכבשו מחדש על ידי הצרפתים. האזרחים המשוחררים ראו בז'אן ד'ארק קדושה ועושה נסים וקיבלו אותה בהתאם. חצר המלכות של שארל השביעי נשארה רחוק מהקרבות, עסוקה במסיבות, ניאוף וחתרנות חצר זולה, ונראתה כפויית טובה לז'אן המשחררת את אדמותיה מעול הכיבוש.
 
בינתיים, ביקשו האנגלים מהמלך-ילד האנגלי [[הנרי השישי]] להגיע מהר לפריז, שם הוא נמשח למלך צרפת ב[[בזיליקת סן דני]]. לבסוף הסכים שארל לעלות יחד עם ז'אן ולכבוש את העיר ריימס, כי שם עליה להכתיר את שארל השביעי למלך צרפת האמיתי (בקתדרלת [[נוטרדאם דה ריימס|נוטרדאם]] שבריימס הומלכו רוב מלכי צרפת). שארל, כאמור, התרחק מלוחמה והעדיף לנהל משא ומתן עם הערים הבורגונדיות תומכות האנגלים, בהן ריימס, מאשר לכבוש אותן בקרב כפי שחפצה ז'אן ד'ארק. על כן המסע לריימס ארך זמן רב, הצבא הצרפתי הלך ונחלש וחלק מהחיילים ערקו וחזרו לבתיהם. לבסוף הם הגיעו לריימס ושם הכתירה ז'אן את שארל למלך צרפת בטקס מפואר שתואר רבות בספרות ימי הביניים. ז'אן ד'ארק עצמה קיבלה ממלך צרפת החדש תואר אצולה.
משתמש אלמוני