כלכלת שוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עריכה וארגון. מניעת כפילויות ושיבושי ניסוח
שורה 63:
 
==כלכלת שוק חופשי ביהדות==
המונח "שוק חופשי" ו"כלכלת שוק חופשי" מתייחסים בעיקר למשטר פוליטי וחברתי של המאות האחרונות. ומכאן מובן שהמושג "שוק חפשי ביהדות" אינו רלבנטי. עם זאת, יש הטוענים כי ניתן לראות התייחסות במקורות היהודיים לסוגיותקוים הקשורותמנחים לשאלותבנושא עקרוניותשאלות הנוגעותבנות למחלוקתזמננו בסוגייתעל כלכלתטיבו השוקהרצוי החופשישל המשטר הכלכלי חברתי.
 
ישהוגים היבטיםיהודים שבהםטענו היהדותכי מתערבתמאחר בשוקשבתפיסה החופשי.היהודית לדורותיה, כל נושא כפוף לציווי דתי ולהכרעת המוסדות הדתיים, אי אפשר לדבר בכלל על "שוק חפשי" או על משטר של אי התערבות. מרכזיתדוגמאות כזובולטות לכך היא מצוות [[שמירת שבת]] - איסור על עובדים לעבוד במשך יממה שלמה בשבוע, וכן איסור לבצע קניות ביום זה. איסור זה הורחב במדינת ישראל בהיבטים שונים - כמו סגירת כבישים בשבת ואיסורים על פתיחת בתי עסק בשבת. נסיון התערבות נוסף של היהדות בשוק החופשי היה [[איסור ריבית]]. גם בו[[ירושה (משפט עברי)|דיני ירושה]] היהדותשאינם אינהמאפשרים מתירהלכל אתאדם הירושהלהוריש להחלטתכחפצו. הציבור אלא הגדירה הלכות שונות לדוגמה על פי ההלכה, יורשיו של האדם הם בניו, ולבנותיו אין כל חלק בנכסים.
 
ב[[תלמוד בבלי]] ({{בבלי|בבא בתרא|פט|א|ללא=שם}}) יש מחלוקת לגבי חובת ה[[פיקוח מחירים|פיקוח בשוק על המחירים]] ("שערים") ולא רק על המשקל ("המידות"). גם על פי אותה דעה בגמרא לפיה אין חובת פיקוח על כלל המחירים, קיימת חובת פיקוח על מחיריהם של מוצרי יסוד - "דברים שיש בהם חיי נפש". הפיקוח על מוצרי היסוד אמור להתבצע באמצעות מספר תקנות:
הוגים יהודים סוציאליסטים נטו לראות את דברי הנביאים כגינוי למצב של אי שוויון חברתי חריף, וראו בו תמיכה לעמדותיהם. כך גם מצוות היובל בה הקרקע שבה לבעליה המקוריים התפרשה כשיטה המבקשת לחלק מחדש את העושר. הוגים אחרים טענו שהיהדות נוטה יותר לכיוון של כלכלה חופשית מאחר שהיא אינה מגנה את העושר כפי שעושה הנצרות.
 
רוב מדיניות הרווחה היהודית מבוססות על יוזמות קהילתיות ומקומיות באופיין כמו מפעלי גמ"ח, מצוות צדקה, נורמות חברתיות של עזרה הדדית בין חברי הקהילה ובין יהודי אחד ליהודי אחר ואף סיוע לגר (כלומר לאנשים שאינם ממוצא יהודי). כמו כן היהדות שמה דגש על קיומם של מוצרים ציבוריים כמו מערכת חינוך קהילתית לכלל בני הקהילה, ומוסדות צדקה ותמיכה. הוגים בתחומים של כלכלה אקולוגית מצביעים על הקושי לקיים חיי קהילה בכלכלת שוק עולמית - לדוגמה עקב חדירה של טכנולוגיות בידור המוניות ועקב מעברים תכופים יותר של עובדים בין מקומות עבודה. תגובות של חלק מהציבור הדתי לשינויים אלה הם איסורים על צריכת סוגי טכנולוגיות שונות כמו איסור שימוש בטלפונים חכמים , איסור גלישה באינטרנט וכו'.
 
ישנן מצוות שונות ביהדות אשר גורמות להתערבות מחזורית בפעילות השוק והכלכלה, אשר גורמות לחלוקה מחדש של ההון ושל הכספים בקהילה, ושיש להם יכולת גם לסייע לעניים ולחלשים. כך מצוות השבת גורמת ליום חופש לכולם, כולל גם לבעלי החיים העובדים. מצוות התערבות מחזוריות אחרות כוללות את השמיטה, היובל וכן מערכת החגים השנתית.
 
ב[[תלמוד בבלי]] ({{בבלי|בבא בתרא|פט|א|ללא=שם}}) יש מחלוקת לגבי חובת ה[[פיקוח מחירים|פיקוח בשוק על המחירים]] ("שערים") ולא רק על המשקל ("המידות"). גם על פי אותה דעה בגמרא לפיה אין חובת פיקוח על כלל המחירים, קיימת חובת פיקוח על מחיריהם של מוצרי יסוד - "דברים שיש בהם חיי נפש". הפיקוח על מוצרי היסוד אמור להתבצע באמצעות מספר תקנות:
# איסור רכישה של המלאי הנמצא בשוק ("אין אוצרין פירות דברים שיש בהן חיי נפש" - [[s:בבא בתרא צ ב|דף צ]]).
# איסור יצוא לחו"ל ("אין מוציאין פירות מארץ ישראל"), אלא אם כן מחיר הסחורה צנח ב-40% לפחות ("דזל וקם עשרה בשיתא").
שורה 80 ⟵ 74:
[[הריטב"א]] בפירושו לגמרא מנמק את הדעה בדבר מניעת הפיקוח על המחיר הן בכך שהקונים יעדיפו לקנות במחיר הזול יותר והן מכיוון שאיכות הסחורה משתנה מסוחר לסוחר ולא ניתן להתאים לכל אחד מחיר מיוחד. בחושן משפט (רלא) נפסק (הבית יוסף והטור) כי חובת בתי הדין לפקח על מחירי מצרכי היסוד, ובני העיר עצמם רשאים לפקח על הכל.
 
הוגיםבנוסף יהודיםלכך הוגים סוציאליסטים נטו לראות את דברי הנביאיםנביאי כגינויהכתב למצבשבהם גינוי מצב של אי שוויון חברתי חריף, וראו בו תמיכהכתמיכה לעמדותיהם. כך גם מצוות היובל בה הקרקע שבה לבעליה המקוריים התפרשה אצלם כשיטה המבקשת לחלק מחדש את העושר. הוגים אחרים טענו שהיהדות נוטה יותר לכיוון של כלכלה חופשית מאחר שהיא אינה מגנה את העושר כפי שעושה הנצרות.
התערבות נוספת בשוק היא איסור על צריכת מזון לא כשר וחוקי כשרות שונים.
 
רובבכל התקופה בה לא היה משטר יהודי ריבוני ועצמאי, היתה מדיניות הרווחה היהודית מבוססות על יוזמות קהילתיות ומקומיות באופיין כמו מפעלי גמ"ח, מצוות צדקה, נורמות חברתיות של עזרה הדדית בין חברי הקהילה ובין יהודי אחד ליהודי אחר ואף סיוע לגר (כלומר לאנשים שאינם ממוצא יהודי). כמו כן היהדות שמה דגש על קיומם של מוצרים ציבוריים כמו מערכת חינוך קהילתית לכלל בני הקהילה, ומוסדות צדקה ותמיכה. הוגים בתחומיםיש שלהרואים כלכלהבכל אקולוגיתתמיכה מצביעיםלטענה עלשמדיניות הקושירווחה לקייםצריכה חיילהיות קהילהבידי בכלכלתהקהילות שוקולא עולמיתהמדינה. -אחרים לדוגמהטוענים עקבכנגדם חדירהשאי שלאפשר טכנולוגיותללמוד בידורממצב המוניותבו ועקבלא מעבריםהיתה תכופיםמדינה יותרלמצב שלבו עובדיםיש בין מקומות עבודהמדינה. תגובות של חלק מהציבור הדתי לשינויים אלה הם איסורים על צריכת סוגי טכנולוגיות שונות כמו איסור שימוש בטלפונים חכמים , איסור גלישה באינטרנט וכו'.
 
== ראו גם ==