פנס רחוב – הבדלי גרסאות

[[קימברלי (דרום אפריקה)|קימברלי]], בדרום אפריקה, הייתה העיר הראשונה ביבשת אפריקה שבה הותקנה תאורת רחוב חשמלית שהחלה לפעול ב-1 בספטמבר 1882. באמריקה הלטינית הותקנה לראשונה תאורת רחוב חשמלית ב[[סן חוסה|סן חוזה]], [[קוסטה ריקה]], ב-9 באוגוסט 1884.

 

 

נורות להט המשיכו להיות אמצעי התאורה העיקרי בפנסי רחוב עד לעליית השימוש ב[[נורה חשמלית#נורות פריקה|נורות פריקה]]. פנסים אלה הופעלו בדרך כלל במתח גבוה ב[[מעגל חשמלי#תצורות בסיסיות של מעגל חשמלי|חיבור טורי]]. השימוש בחיבור הטורי היה רב יותר מכיוון שמתח גבוה במעגלים אלה הפיק יותר אור לכל [[ואט]] צריכה. בנוסף, עוד בטרם החל השימוש בחיישני אור, ניתן היה להדליק במתג בודד את כל התאורה באזור שלם. כדי למנוע את האפשרות שאזור שלם יוחשך אם נורה אחת "תישרף", בכל פנס רחוב היה מתקן שהבטיח כי המעגל החשמלי לא יקטע. כל סדרת פנסי רחוב צוידה בשנאי בידוד, שאיפשרה לזרם להמשיך ולעבור דרך השנאי בין אם הנורה עבדה או התקלקלה. מאוחר יותר הומצא למטרה זו "גישור סרט", דיסקת קטנה של סרט, בעל [[מוליכות חשמלית|מוליכות]] נמוכה, אשר הייתה מונחת בין שני המגעים שהובילו לנורה. אם הנורה התקלקלה מסיבה כלשהי ונוצר מעגל פתוח, ה[[זרם חשמלי|זרם]] הפך לאפס וה[[מתח חשמלי|מתח]] במעגל (של אלפי [[וולט]]) היה על סרט הגישור וחדר אותו (ראו [[חוק אוהם]]). בדרך זו ניתן היה "לעקוף" פנס רחוב שהתקלקל, ושאר הפנסים התקינים המשיכו לפעול. במעגל החשמלי של התאורה הותקן וסת מתח אוטומטי אשר מנע עליית מתח במעגל כאשר פנסים התקלקלו, ובכך ניתן להגן על אורך החיים של הנורות התקינות. מערכות אלה היו מוכרות בזכות מבודד חרסינה גדול שהפריד בין הפנס לבין הזרוע שעליו הותקן, דבר שהיה חיוני כיוון שהמגעים בבסיס הפנס היו במתח של אלפי וולט.