הבדלים בין גרסאות בדף "שירת הלויים"

נוספו 2,024 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
קצת תוספות לע"ע
מ (←‏פתיח: קישורים)
מ (קצת תוספות לע"ע)
'''שירת הלויים''' היא אחת מהמצוות שהיו מוטלות על ה[[לוי (יהדות)|לויים]] בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים. זמן השירה היה בעיקר בעת הקרבת קרבן התמיד, אך היו זמנים נוספים שהיו משוררים בהם כגון בעת [[ניסוך היין]], ו[[ניסוך המים]] בשעת הבאת ביכורים, ועוד.
 
השירה הייתה נעשית בפה, בליווי שלושה כלי שיר, נבל כינור וצלצל. מלבד שניים עשר יום בשנה שבו היו לויים שרים את ההלל בפיהם בליווי חלילים.
לכל אחד מימי השבוע נתקן שיר מיוחד, אשר נתקן לו אשר היה שייך במקצת לאותן הדברים שנבראו באותו היום ב[[ששת ימי בראשית]]. וכן בימי [[שבת]] ו[[מועדים]] היה שיר מיוחד המתאים לאותו היום.
 
לכל אחד מימי השבוע נתקן שיר מיוחד, אשר נתקן לו אשר היה שייך במקצת לאותן הדברים שנבראו באותו היום ב[[ששת ימי בראשית]]. וכן בימי [[שבת]] ו[[מועדים]] היה שיר מיוחד המתאים לאותו היום. כיום תקנו לומר בסיום [[תפילת שחרית]] את אותו השיר שהיו נוהגים לומר בבית המקדש - [[שיר של יום]], זכר לשירת הלויים.
 
== מקור המצווה ==
 
== זהות המשוררים ==
בדור של [[חורבן בית שני]], העיד ה[[תנא]] ר' [[חנינא בן אנטיגנוס]] על בני משפחות מ[[אמאוס]] בשם "בית הפגרים" ו"בית צפריה", שליוו בכלי נגינה את שירת הלויים, אף שהן עצמן נמנו עם הלויים: "מכירן הייתי ולויים היו"{{הערה|[[תוספתא]] ערכין, פרק א' הלכה ט"ו.}}. אך לדעת [[רבי מאיר]] המנגנים היו עבדי כהנים, ולדעת [[רבי יוסי]] הם היו ישראלים מיוחסים.
 
===הממונה על השירה===
המשנה במסכת שקלים מתארת את חמישה עשר בעלי התפקידים החשובים בבית המקדש והוגרס בן לוי נכלל ברשימה בתפקיד האחראי על שירת הלויים:{{ציטוט|אלו הן הממונין שהיו במקדש: [[יוחנן בן פינחס]], על החותמות; אחיה, על ה[[נסך (קרבן)|נסכים]]; [[מתתיה בן שמואל]], על ה[[פיס (בית המקדש)|פייסות]]; [[פתחיה (בית המקדש)|פתחיה]] ממונה על ה[[קן (קרבן)|קנין]], פתחיה זה [[מרדכי]], למה נקרא שמו פתחיה? שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים [[שפה|לשון]]; [[בן אחיה]], על חולי מעיים; [[נחוניא חופר שיחין|נחוניא, חופר שיחין]]; [[גביני]], כרוז; [[בן גבר]], על נעילת שערים; [[בן בבי]], על הפקיע; [[בן ארזה]], על ה[[צלצל (כלי נגינה)|צלצל]]; הוגרס בן לוי, [[שירת הלויים|על השיר]]; [[בית גרמו]], על מעשה [[לחם הפנים]]; [[בית אבטינס]], על [[קטורת הסמים|מעשה הקטורת]]; אלעזר, על [[הפרוכת]]; ופנחס, על [[לשכת פנחס המלביש|המלבוש]].|{{משנה|שקלים|ה|א}}|אנגלית=}}להוגרס בן לוי הייתה טכניקה מיוחדת של הכנסת האגודל לפיו להוציא קולות מיוחדים מגרונו ומסופר עליו: {{ציטוטון|כשהוא נותן קולו בנעימה מכניס גודלו לתוך פיו, ומניח אצבעו בין הנימין, עד שהיו אחיו הכהנים נזקרים בבת ראש לאחוריהם|{{בבלי|יומא|לח|ב}}}}.
 
המשנה ב[[מסכת יומא]] מזכירה אותו לגנאי מאחר שלא הסכים ללמד את הטכניקה של שירתו לאחרים ונזכר לגנאי בעבור זה: {{ציטוטון|ואלו לגנאי: של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים, של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת, '''הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד''', בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב. על הראשונים נאמר זכר צדיק לברכה, ועל אלו נאמר ושם רשעים ירקב|{{משנה|יומא|ג|יא}}}}.
 
== שירה על היין ==
שירת הלויים שנאמרה על הקרבנות, נאמרה רק בשעת [[ניסוך היין]], גם במקרה והנסכים הובאו לאחר כמה ימים, ממתינים עם השירה עד שיביאום, וכך אמרו בתלמוד: {{ציטוטון|אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מנין שאין אומרים שירה אלא על היין|{{בבלי|ערכין|טז|א}}}}.
אמרו בתלמוד: א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: מנין שאין אומרים שירה אלא על היין, שנאמר: ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים, אם אנשים משמח, אלהים במה משמח, מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין.
 
== כלי שירהשיר ==
[[קובץ:World's_largest_fiddle.jpg|קישור=https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:World's_largest_fiddle.jpg|שמאל|ממוזער|360x360 פיקסלים|
בחמישה כלים היו משתמשים כדי ללוות את השירה: כינור, נבל, חליל, צלצל, חצוצרה. חמישה כלים אלו אינם דבר מחייב, וניתן להוסיף עליהם כלים נוספים.
פסל הכינור בעיר סידני שב[[קנדה]]
]]
בחמישה כלים היו משתמשים כדי ללוות את השירה בבית המקדש.
 
ביום רגיל היו שנים עשר לויים{{הערה|אמנם אף ישראלים כשרים לזה לפי ההלכה שעיקר שירה היא בפה.}} לכל הפחות, שהיו מנגנים בכינור נבל וצלצל, מלבד שנים עשר לוים אחרים ששוררו בפה:
 
[[כינור]] - לכל הפחות תשעה כינורות, אך ניתן להוסיף ללא שיעור.
 
[[נבל]] - אין פוחתין משני נבלים, ולא מוסיפין יותר מששה.
 
[[צלצל (כלי נגינה)|צלצל]] - יחידי, [[בן ארזא]] היה זה שניגן בו., מאחר וקולו גדול אין להוסיף יותר{{הערה|ספר החינוך שצד.}}.
 
מלבד השירה הרגילה, היו שנים עשר ימים שבהם היו הלווים אומרים את [[הלל]] ב[[בית המקדש]], ובאותן ימים היו מנגנים בחליל:
 
[[חליל]] (אבוב) - אין פוחתין משני חלילין ולא יותר משניים עשר. חליל יחידי היה מסיים את השירה.
 
[[חצוצרה]] - היו משמשים את הכהנים לתקיעה.
 
== עבודות הטעונות שירה ==
 
== מספר הלויים ששרו ==
לא היה מספר קבוע ללויים שהיו צריכים לשיר, אם זאת נאמר במשנה נאמר שלעולם אין לפחות מ12 לויים, אך למעלה מזה לא הייתהנאמרה כל הגבלה במשנה. אם זאת כתבו בתוספות
 
== זהות השיר ששוררו הלויים ==
לכל יום מימות השבוע היה מזמור אחר. רשימת המזמורים לימי השבוע מופיעהכפי שמופיע במשנה ([[מסכת תמיד]] [[s:משנה תמיד ז ד|ז, ד]]):{{ציטוט|תוכן=השיר שהיו הלויים אומרין בבית המקדש:{{ש}} ב[[יום ראשון|יום הראשון]] היו אומרין {{הדגשה|[[לדוד מזמור|לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ]]|{{תנ"ך|תהילים|כד|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום שני|שני]] היו אומרין {{הדגשה|גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד|{{תנ"ך|תהילים|מח|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום שלישי|שלישי]] היו אומרין {{הדגשה|אֱ‍לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל|{{תנ"ך|תהילים|פב|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום רביעי|רביעי]] היו אומרין {{הדגשה|[[אל נקמות|אֵל נְקָמוֹת ה']]|{{תנ"ך|תהילים|צד|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום חמישי|חמישי]] היו אומרין {{הדגשה|הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ|{{תנ"ך|תהילים|פא|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום שישי|שישי]] היו אומרין {{הדגשה|[[ה' מלך גאות לבש|ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ]]|{{תנ"ך|תהילים|צג|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום השבת|שבת]] היו אומרין {{הדגשה|[[מזמור שיר ליום השבת|מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת]]|{{תנ"ך|תהילים|צב|קצר=כן}}}}, מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת מנוחה לחיי העולמים.}}בחגים וזמנים מיוחדים (ראש השנה יום כיפור, פסח שבועות סוכות וראשי חדשים, ועוד) היו שרים שיר מיוחד שהיה מתאים לאותו מועד:
 
ראש השנה
 
יום כיפור
 
פסח
 
שבועות
 
סוכות
== השיר ששרו ==
לכל יום מימות השבוע היה מזמור אחר. וכן בחגים ומועדים היה שיר שהיה מתאים לאותו הזמן.
 
ראש חודש
רשימת המזמורים לימי השבוע מופיעה במשנה ([[מסכת תמיד]] [[s:משנה תמיד ז ד|ז, ד]]):{{ציטוט|תוכן=השיר שהיו הלויים אומרין בבית המקדש:{{ש}} ב[[יום ראשון|יום הראשון]] היו אומרין {{הדגשה|[[לדוד מזמור|לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ]]|{{תנ"ך|תהילים|כד|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום שני|שני]] היו אומרין {{הדגשה|גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד|{{תנ"ך|תהילים|מח|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום שלישי|שלישי]] היו אומרין {{הדגשה|אֱ‍לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל|{{תנ"ך|תהילים|פב|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום רביעי|רביעי]] היו אומרין {{הדגשה|[[אל נקמות|אֵל נְקָמוֹת ה']]|{{תנ"ך|תהילים|צד|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום חמישי|חמישי]] היו אומרין {{הדגשה|הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ|{{תנ"ך|תהילים|פא|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום שישי|שישי]] היו אומרין {{הדגשה|[[ה' מלך גאות לבש|ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ]]|{{תנ"ך|תהילים|צג|קצר=כן}}}} {{ש}} ב[[יום השבת|שבת]] היו אומרין {{הדגשה|[[מזמור שיר ליום השבת|מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת]]|{{תנ"ך|תהילים|צב|קצר=כן}}}}, מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת מנוחה לחיי העולמים.}}
 
== שיר של יום ==