בית גוברין (עיר קדומה) – הבדלי גרסאות

 

בימי המשנה והתלמוד הייתה בה קהילה יהודית גדולה, שהעמידה תנאים ואמוראים נודעים{{הערה|1=[[כל מקום ואתר]], בעריכת [[ברוך שראל]], עמוד 56, [[הוצאת כרטא]] ירושלים, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1980}}. במהלך הזמן פחת שיעורם של היהודים ביישוב, והכפר היהודי הפך ליישוב [[רומא העתיקה|רומי]] בעל אוכלוסייה מעורבת. העיר נכללה בתקנתו של רבי [[יהודה הנשיא]] הפוטרת תושבי ערים מעורבות מ[[תרומות ומעשרות]] - זאת על מנת לעודד יהודים להישאר בערים אלו. באמצע [[המאה השנייה]] הוקם בעיר [[אמפיתיאטרון]] ובהמשך הוקמו [[אמת מים|אמות מים]] - האחת מגיעה מ[[הר חברון]], השנייה הוקמה לאורך הדרך המובילה מהשפלה לירושלים.

 

עם תחילתה של [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] ([[324]] עד [[638]]) מעמדה של אלווטרפוליס נעשה חשוב עוד יותר, והיא שלטה על שטחים נרחבים - מבקעת באר שבע ועד [[עמק האלה]] בצפון, ומ[[ים המלח]] במזרח עד [[מישור החוף]] במערב. בעיר הוקמו [[כנסייה|כנסיות]] ו[[מנזר|מנזרים]], והיא אף מופיעה ב[[מפת מידבא]] כעיר גדולה מוקפת חומה, ובה מבני ציבור ומספר כנסיות.

 

 

בשנת [[1099]] כבשו ה[[צלבנים]] את א"י, ונאלצו להתמודד עם ה[[מצרים]] ה[[השושלת הפאטימית|פאטימים]] שגורשו מ[[ירושלים]] ונמלטו ל[[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]]. סביב אשקלון, שאותה לא הצליחו הצלבנים לכבוש בשנותיהם הראשונות בא"י, הקימו מספר מצודות, אחת מהן היא מצודת גיבלין בבית גוברין שב-[[1136]] הועברה יחד עם רכושה למסדר ה[[הוספיטלרים]]. המתיישבים ה[[פרנקים]] החלו להתגורר בסמוך למצודה לפני [[1170]]. על פי [[בנימין מטודלה]] התגוררו בתקופה זו 3 משפחות יהודיות. ב-[[1173]] התרחב מאוד היישוב במקום, והוא כלל [[פרנקים]], נוצרים סורים ונוצרים יוונים. עוד ידוע כי התקיים מנזר יווני על שם ג'ורג' הקדוש בתקופה זו.