חיים בן עטר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ משלב נמוך ועדות ללא כתובת |
|||
שורה 217:
*'''שערי אור החיים''' - הקדמותיו וכללי לימודו.
==מעמדו והשפעתו
=== הערצת גדולי ישראל של דורו את קדושתו===
רבי חיים נודע בגדלותו בנגלה ובנסתר אך בעיקר נודע בחסידותו וקדושתו והדבר צוין כמעט אצל כל רב שפגשו.
קרוב משפחתו רבי יהודה אבן עטר כותב בהסכמתו לספר חפץ ה' {{ציטוטון| ובכן סמכתי שתי ידי עליו להדפיסו, דחסידא איהו וחסדאין מיליה וקב"ה חד בפלפולא דאורייתא (תרגום: שחסיד הוא וחסידות דבריו והקב"ה אחד בפלפולו בתורה.}}
רבי יעקב אבן צור כותב בהסכמתו {{ציטוטון| לכו חזו מפעלות איש צדיק תמים...מקור מים חיים...דקב"ה חדי בפלפולא...}}
רבני סאלי כותבים בהסכמותיהם לחפץ ה' {{ציטוטון|יראו עינינו וישמח לבינו ויגל כבודינו בהיות איש הלזה איש אלוקים קדוש הוא בדורנו ושרוי במחננו איש צדיק תמים...והלך בדרכי יושר וביראתו יתברך עובד ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו}}
רבי יצחק שוראקי ורבי יהודה עייאש כותבים בהסכמותיהם לאור החיים ולפרי תואר {{ציטוטון|מראות אלקים ראינו עולים במעלות עליונים למעלה דמי לבר אלהין...ויראת ה' היא אוצרו היא שעמדה לו לשומרו בכל הדרכים שבחזקת סכנה שעבר בהם מקצה המערב וניסי טובא איתרחשו ליה (תרגום: וניסים טובים התרחשו לו) יען כי כולו עומד במקום טהרה וישם פניו להוסיף קדושה על קדושתו ללכת דרך הקדש ארץ החיים...}}
רבני מודונא שבאיטליה כותבים בהערצה בהסכמה לאור החיים {{ציטוטון| מגיע השמים לרום המעלות המדות והשכליות על כנפי החיות הוא הרב החסיד החכם המופלג בחכמה וביראת חטא ופרישות גדולה בקדושה ובטהרה האשל הגדול והמקובל האלקי...ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא להקיש אליו ולהגיש אליו כל הקרב הקרב קרבת אלקים יחפצון להיות זוכה ומזכה את הרבים...ומלאה הארץ תהילתו בקהל חסידים רנן ירננו עד אשר בא ונראה בכבודו ובעצמו ותראינה עיננו האיש אלקים קדוש הוא קדוש וה"ן משרתי קדוש ונקדש בשתיקה יפה לחכמים...גדולים מעשי חייא..שלחו אלקים לפנינו...וצדיק באמונתו יחיה השם נפשנו בחיים...אלא מלאך ההולך ועושה חסיד בכל מעשיו לשם שמים...}}
רבני ירושלים ובתוכם רבי נסים חיים מזרחי רבי יעקב אלגזי ורבי גדליה חייון כותבים בהערצה בהסכמה על ספרו ראשון לציון שנדפס אחרי פטירתו {{ציטוטון| הן כ יקר ראתה עיננו גברא רבא ממערבא כרכא דכולא ביה הן חכמה והן תבונה והן יראת אלקים דמי לבר אלד"ין האדם יראה לעינים אך בצלם הכרת פניו ענתה בו אינו אלא שרף כאחד הצבאי"ם מצבא מרום לבוש הבדים...ארי שבחבורה...חסידא קדישא...אי משום תורה דמי פומיה דמר כמעין המתגבר קולו כנהר שאינו פוסק...ועל העבודה עובד את רבו מאהבה עבידתא שפירתא ומתנהג בחסידות תהלתו בקהל חסידים ועל גמילות חסדים אזן שמעה ותאשרהו נפלאים מעשיו..והן בפיו תוכחות מוסר משום אקרובי עם אלקי אברהם ליראה את ה' ורבים מעמי הארץ מתיהדים...}}
===מעמדו האישי במסורת החסידית===
לרבי חיים בן עטר התייחד במסורת [[תנועת החסידות]] מעמד מיוחד כאיש [[קדושה (יהדות)|קדוש]], בן עלייה ובעל [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]]{{הערה|הדבר מתבטא בפרטים רבים, להרחבה בנושא זה, ראו: [[ראובן מרגליות]], '''תולדות אור החיים''', לבוב תרפ"ה (מקושר להלן "קישורים חיצוניים"), עמ' 36–50; משי זהב, '''מסילות החיים''', ירושלים תשל"ד, עמ' י"ט ואילך; [[אליעזר שטיינמן]], '''שער החסידות''', תל אביב תשי"ז. עמ' 44–51; [[יקותיאל קמלהר|יקותיאל קאמעלהאר]], '''דור דעה''', ניו יורק תשי"ד, עמ' יט-כג, מז-מח; [[אהרן מרקוס|א' מרקוס]], '''החסידות''', תל אביב תשי"ד, עמ' 313–318, ו-332–334. כולם מצוינים אצל מנור, '''רחב"ע במשנת החסידות''', להלן.}}, ודמותו אומצה למעשה כחלק אינטגרלי מהתנועה החסידית בספרות הענפה של תנועה זו{{הערה|דן מנור, ר' חיים בן-עטר במשנת החסידות, פעמים 20, תשמ"ד 1984, עמ' 88. (מקושר להלן "קישורים חיצוניים").}}.
| |||