היסטוריה של יפן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל
אין תקציר עריכה
שורה 3:
{{הפניה לערך מורחב|תקופת ג'ומון}}
 
מקורותיה ההיסטוריים של התרבות היפנית לוטים בערפל, ומשתרגים היטב ב[[סיפור עם|אגדות]] הרבות שצמחו במרוצת השנים ב"ממלכת האלים". לפי המסורת, ה-[[11 בפברואר]] [[660 לפנה"ס]], הוא התאריך הרשמי (לפי ספירת הנוצרים) שבו נוסדה [[יפן]] על ידי [[קיסר יפן|הקיסר]] [[ג'ימו טנו|גִ'ימוּ טֶנוֹ]]. "עובדה"התאריך זו מופיעהמופיע בגרסאות הקדומות ביותר של תיעוד היסטורי ביפן בתעודות שנכתבו בין [[המאה ה-6]] ל[[המאה ה-8|מאה ה-8]], לאחר אימוץ מערכת [[הכתב הסיני]] על ידי היפנים. זהו תיעוד ממקור ראשון, אך עם זאת הוא נעשה יותר מ-1,000 שנה לאחר התרחשותם, כביכול, של המעשים המתוארים בו. התקופה בה נכתבו התעודות הללו, הייתה תקופה של מלחמות בין מספר תקיפים מקומיים ששלטו בחלקיה השונים של המדינה ותבעו לעצמם את תפקיד קיסר הארץ כולה, שהוחזק על ידי אחת המשפחה הקיסרית ששלטה על חלק נכבד מן הארץ. במטרה ליצור לגיטימציה לאחזקתה של המשפחה הקיסרית השלטת, יצרו וליקטו תומכי הקיסר אסופת שירים וסיפורי אגדה, אשר מתארים את התגלגלות האלוהות מ[[אל השמש|אלת השמש]] [[אמטראסו]] (אשר נחשבת עד לימינו לבכירה באלי ה[[פנתיאון]] של [[דת]] ה[[שינטו]], הדת המקורית של יפן), דרך נכדהּ [[ניניג'י]] ועד לקיסר המייסד, ג'ימו טנו, שהיה לטענת המיתוסים הללו מייסדה של השושלת הקיסרית השלטת. שושלת זו, אשר כתבה את ההיסטוריה הקדומה של יפן, היא אותה שושלת עליה נמנים קיסרי יפן של ימינו. תעמולה מהסוג שבו השתמשה המשפחה הקיסרית באלף הראשון לפנה"ס, חוותה תחייה מחודשת ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] והיוותה את עמוד התווך ל[[אידאולוגיה]] ה[[לאומנות|לאומנית]] הקיצונית של יפן באותה התקופה (אידאולוגיה אשר נקראה [[קוקוטאי|קוֹקוּטַאי]]).
 
מקורות היסטוריים הנחשבים לאמינים יותר הם המקורות הסיניים, אשר מתארים ארץ בשם "ווא" אשר נשלטה על ידי משפחות שבטיות שהאמינו במוצאן האלוהי. מחקרים [[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגיים]] של העת האחרונה גורסים כי ערש התרבות היפנית טמון במתיישבים אשר הגיעו אל יפן מ[[סיביר]] דרך [[קוריאה]] או מאיי [[פולינזיה]] לפני עשרות ואולי אף מאות אלפי שנים. את שמה קיבלה תקופת ג'ומון (=חבל) משמם של [[כלי חרס|כלי החרס]] הייחודיים שנוצרו באותה העת עליהם נותרו סימני החבלים שהיו כרוכים סביבם ומאפיינים תקופה זו. קריאת תקופות היסטוריות על שמם של ממצאים ארכאולוגים ביפן היא נוהג מקובל החוזר גם בתקופות הבאות בהיסטוריה שלה.