פשע מלחמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
YR on wiki (שיחה | תרומות) הרחבה על בסיס משתמש:Mai.beiton3/טיוטה של משתמש:Mai.beiton3 |
|||
שורה 21:
בנוסף עשויים פושעי מלחמה להיות מועמדים לדין בארצותיהם, במדינות שבהם ביצעו את הפשעים או במדינות אשר מקיימות סמכות שיפוט אוניברסלית על פשעים כאלה.
==האיסור על ביצוע פשעי מלחמה במשפט הישראלי==
מדינת ישראל, החל משנותיה הראשונות, חתמה ואשררה את כל אחת מארבע אמנות ז'נבה משנת 1949, הכוללות סעיף הנוגע לחובה לחקור ולהעמיד לדין את מי שביצעו "הפרות חמורות" של האמנה. יתרה מכך, סעיף 146 באמנת ז'נבה הרביעית, קובע את חובתן של כל המדינות החתומות על האמנה וחברות בה, כולל ישראל, לחוקק חקיקה הולמת שתאפשר חקירה, העמדה לדין ואף ענישה של מי שאחראי על ביצוען של הפרות חמורות אלה.
===פקודת מטכ"ל 33.0133===
את ההתייחסות לחובתם של חיילי צה"ל לפעול על פי הוראות אמנות ז'נבה ניתן למצוא בפקודת מטכ"ל
33.0133 שנקבעה בשנות השמונים, ושכותרתה ”התנהגות בהתאם לאמנות בינלאומיות שמדינת
ישראל צד להן". הפקודה קובעת את חובת חיילי צה"ל לנהוג בהתאם להוראות ארבע אמנות ז'נבה
משנת 1949 וכן בהתאם להוראות אמנת האג בדבר הגנה על נכסי תרבות בעת סכסוך מזוין.
סעיף 10 לפקודה, קובע כי בכל פקודת מבצע לקראת הפעלת כוח צבאי בנסיבות שרלוונטיות לאמנות השונות, ישוננו לחיילים הוראותיהן של האמנות. פקודת מטכ"ל, שהינה הוראה צבאית פנימית ואינה מקור ישיר לקביעתן של עבירות פליליות, אינה מהווה בסיס להעמדה לדין של מי שנחשד בביצוע פשעי מלחמה. החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם התש"י-1950, מהווה חקיקה רלוונטית לפשעי מלחמה, והוא כן היווה בסיס להעמדה לדין של נאצים אשר ביצעו פשעי מלחמה במהלך השואה.
===היעדר עקרון אחריות המפקדים בדין הישראלי===
בניגוד למה שנהוג במשפט הבינלאומי, בדין הפלילי הישראלי, לא מתקיים עקרון "אחריות המפקדים" בגין מעשים העולים לכדי פשעי מלחמה. בזירה הבינלאומית חלה על מפקדים בצבא, האחריות והחובה לוודא שפקודיהם פועלים בהתאם לדין המקובל, אולם כאמור, הדין הפלילי בישראל אינו מכיל אחריות על מפקדים בגין פעולות פקודיהם.
==ראו גם==
| |||