דודו ברק – הבדלי גרסאות

'''דודו ברק''' (דוד וילד, נולד ב-[[6 בפברואר]] [[1948]]) הוא [[משורר]] ו[[פזמונאי]] [[ישראלישראלי]]י.

ברק נולד וגדל בשכונת [[רחביה]], [[ירושלים]]. בילדותו השתייך למקהלת "פינת הילד" של [[קול ישראל]]. בנעוריו עבר עם משפחתו ל[[חולון]]. את שירותובשירותו הצבאי העבירהיה כקרייןקריין וכעורך מוזיקלי ב[[גלי צה"ל]]. לאחר שחרורו מהצבא התקבל ללימודי טלוויזיה באוניברסיטת RSA{{הבהרה|?}} ב[[ברודוויי (רחוב)|ברודוויי]], [[ניו-יורק]]. עם שובו כעבור שנה שב לגור בירושלים ולמד ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] [[ספרות עברית]], [[פולקלור]] יהודי]], [[אמנות]] ו[[חינוך]]. בשנת [[1970]] החל את דרכו כעורך מוזיקלי ב"גל הקל" של קול ישראל, שהיה לימים ל"[[רשת ג']]". בשנת [[2004]] פרש מקול ישראל, לאחר 35 שנותשנה, עבודהפרש במקוםמקול ישראל.

ברק החל לפרסם שירים ופזמונים בשנת [[1968]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. בין שיריו הראשונים היה "הילדים של סיוון", שאותו כתבשכתב לזמרת [[אילנית]], ששרה רבים משיריו. רבים מפזמוניו הראשונים כתב ל[[להקה צבאית|להקות הצבאיות]] ובהם: ""ארץ ישראל יפה", "סיירת אגוז", "היום היום", "לצפון באהבה" ו"[[פרחים בקנה]]" שנכתב בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים ושנבחר ביום העצמאות ה-56, בין חמשת שירי הלהקות הצבאיות האהובים במצעד שערך [[ערוץ 2]]. בראשית דרכו הרבה לכתוב עם המלחינים [[שייקה פייקוב]], [[נורית הירש]], [[נחום היימן]], [[אפי נצר]] ו[[מוני אמריליו]]. דודו ברק מזוהה בעיקר עם שירי [[ארץ ישראל]] שכתב והוא מרבה לתאר בשיריו את נופיה וחגיה. משיריו הבולטים בתחום זה: "דרך ארץ השקד", "בצל כפות תמר", "ארץ שבעת המינים", "זמרת הארץ", "אהבת איתמר בן אב"י" ו"דרך ישנה". בשנת [[2004]] כתבהוציא תקליטור שכולו שירי חגים שהלחין טוני הלפמן בביצוע [[רונית אופיר]]. בין שיריו גם שירי זיכרון לנופלים במערכות ישראל, כמו "אחי גיבורי התהילה" ו"בפרוט נבל ועוגב", שהקדיששאותם אותם[[הקדשה (יצירה)|הקדיש]] לחבריו שנפלו ב[[מלחמת ההתשה]] וב[[מלחמת יום כיפור]].

לצד שירים אלה הרבה ברק לכתוב גם שירים בסגנונות אחרים, בהם שירי [[מוזיקת פופ|פופ]] כמו "חייך וחיי" ו"חופשי ומאושר", שכתב בראשית דרכו ל[[בעז שרעבי]], ומאוחרים יותר כמו "זודיאק", של ירון חדד. הוא פנה גם לזמר הים -תיכוני בשירים כמו "כותל המזרח" של [[אביבה אבידן]] ו[[דקלון]], "אין לי יום אבי", של [[עופר לוי]] ועוד. ברק כתב ותרגם אלבומים לשירים [[דרום אמריקאיםאמריקה|דרום-אמריקאיים]], בולגריים[[בולגרי]]ים, מרוקאים[[מרוקאי]]ים ושירי שנות החמישיםה-50 והשישיםוה-60 של [[ארצות הברית]]. הוא תרגם שירים מיווניתמ[[מוזיקה יוונית|יוונית]] של [[ניקוס דימיטראטוס]] וכתב [[שיר ילדים|שירי ילדים]]. שירו "למה ככה", בביצוע [[אבי טולדנו]] ו[[עירית ענבי]] זכה במקום הראשון ב[[פסטיבל שירי הילדים]] הראשון, בשנת [[1970]].

לברק זיקה הדוקה אל [[ירושלים]], עליהשעליה כתב גם מספר שירים כמו "שובי בת ירושלים" ו"כותל בירושלים", שכתב עם המלחין [[נחום היימן]]. ברק אהד במיוחד את הזמרת [[שושנה דמארי]], שלה כתב כמה שירים כמו "שובי בת ירושלים", ולכבוד זכייתה ב[[פרס ישראל]], בשנת [[1988]], כתב את השיר "[[עגילי דמאר]]" שביצעה [[ירדנה ארזי]]. כמו כן חיבר את השיר "ירושלמי שכמוך", לכבוד חתן פרס ישראל [[יהורם גאון]] ואת השיר "נתיבה", לכבודה של [[נתיבה בן יהודה]].

ברק חיבר מילים לכמה [[פסקול|פסקולי סרטים]] ובהם, לסרטבהם הסרט "[[נורית (סרט)|נורית]]".

בסוף [[שנות השבעים]],ה-70 החל לפרסם ספרי שירה וספרי ילדים ופרסם שירים בעיתונות. הוא ערך ספר פזמונים של [[להקות צבאיות בישראל|הלהקות הצבאיות]] וספר שירי [[לאה גולדברג]] ושניוכן שני ספרים מפזמוניו בשם "דרך ארץ השקד" ו"היום היום". בין ספריו "פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ" -, שאותו כתב בעקבות [[מסע שורשים]] ל[[פולין]] שקיים טרם נפילת [[מסך הברזל]] ל[[פולין]], שם גדלו הוריו.{{הערה|שם=פולין בין פאר לאפר|ראו ביקורת: {{מעריב|אורציון ברתנא|מסעו מהחוויה האישית אל הטראומה היהודית|1987/03/27|04600}}.}} על ספר זה הוענק לו [[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול]] לשנת [[1988]].

בשנת [[1971]] זכה עם שירו "ושוב אתכםאִתכם", בביצועבלחנה של נורית הירש ובביצוע [[אילנית]], במקום השני בפסטיבל השירים הבינלאומי ב[[אתונה]]. שלוש שנים אחר כך זכה שירו "שירו שיר לשמש", גם כן בביצוע אילנית, במקום השלישי בפסטיבל השירים הבינלאומי ב[[טוקיו]].

במרץ [[2009]] זכה ברק ב[[פרס אקו"ם]] על [[מפעל חיים]]. ביוני [[2012]] העניקה לו [[אוניברסיטת בר-אילן]] אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי, במסגרת אירועי הכנס השנתי "מי אני שיר ישראלי".

דודו ברק נישא בשנת [[1973]] והתגרש מאשתו בשנת ב-[[1992]]. לזוג שלושה ילדים. ובהםבנו אופיר ברק, הוא כתב [[רשת ב']] ב[[הכנסת|כנסת]].

*איש הבשר, איש החלב, שירים ([[1977]]){{הערה|ביקורת: {{מעריב|נילי סדן|יפעה גדולה ועין הדם|1978/01/06|04004}}; {{מעריב||איש של חולין בארץ הקודש|1978/10/10|04901}}.}}

*פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ ([[1986]]){{הערה|שם=פולין בין פאר לאפר}}

* {{סרטונים}} [https://youtu.be/dvRbgP4HnAU דודו ברק], הפרויקט של [[מפעל הפיס]] [https://israelimusic.pais.co.il/desktop/index.html לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית] עם [[יואב קוטנר]], דצמבר 2016