מחרשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 20:
בקצה המגרופית, המחוברת מתחת למסגרת, יש סכין-מחרשה הדומה לחץ אסימטרי המשמש לחיתוך האדמה במאוזן בזמן תזוזה קדימה. למגרופית יש גם להב המחובר למסגרת המשמש לחיתוך האדמה לפני סכין-המחרשה ולחיתוך שורשים חזקים ועמוקים. בין סכין-המחרשה לסוף המחרשה ישנו מתקן המאפשר שליטה בכיוון המחרשה על ידי משקל האדמה בזמן שהוא מורם ומסובב על משטח הצד העקום של המגרופית. בגלל מתקן זה, קשה יותר לסובב את המגרופית מאשר את המחרשות הפשוטות הראשונות ולכן הצורה של מרבית השדות באותו הזמן שונתה מ[[ריבוע]]ים ל[[מלבן|מלבנים]] ארוכים.
 
המחרשה המסחרית המצליחה הראשונה העשויה מ[[ברזל]] הייתה "מחרשת הרותרהאם" אשר פותחה על ידי ג'וסף פולאם ב[[רותורהאם]], [[בריטניה]] בשנת [[1730]]. היא הייתה יציבה וקלה והונדסה לפי הבסיס ה[[מתמטיקה|מתמטי]] של ג'יימס סמול, אשר עיצב מגרופית שתוכל לחתוך ולהרים ולהפוך את רצועות האדמה. יצויין שהרכיבים העיקריים שהיוו את מחרשת הרותרהאם כבר היו ידועים ב[[סין (אזור)|סין]] - הפצה של הטכנולוגיה הסינית, כנראה על ידי ה[[הולנד]]ים, היא דבר בהחלט מתקבל על הדעת.
 
מחרשות מ[[פלדה]] פותחו לראשונה בזמן [[המהפכה התעשייתית]] והפכו לקלות יותר ויציבות יותר מאלו הבנויות מברזל ו[[עץ (חומר גלם)|עץ]]. המחרשה "מחרשת הפלדה" פותחה על ידי ה[[נפח]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] [[ג'ון דיר (אדם)|ג'ון דיר]] בשנות ה-1830. כעת החיבור לבעל החיים הגורר את המחרשה היה מתכוונן בעזרת גלגל המחובר לחלקה הקדמי של המחרשה ונשא את חלק ממשקלה. למחרשות ה[[פלדה]] הראשונות היו שתי ידיות אשר אפשרו לחורש מידה מסוימת של שליטה על העומק והמיקום של התלמים לפני שנוצרו. החורש בדרך כלל גם שלט בבעלי חיים שגרר את המחרשה. מאוחר יותר פותחו מחרשות עם גלגלים ומושב למפעיל ובדרך כלל יוצרו עם יותר מסכין-מחרשה אחת.