נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) – הבדלי גרסאות

יחסים מיוחדים נשמרו בין צרפת לישראל. אהדה רבה חשו תושבי ישראל כלפי צרפת שעמדה לצדה במשבר, סיפקה לה לפני המלחמה נשק כבד, שריון ומטוסים ותמכה בה במדיניותה. שגריר צרפת בישראל באותה עת, [[פייר ז'ילבר]], דובר ה[[עברית]] היה מקובל ואהוב על כל הציבור. [[רביעיית מועדון התיאטרון]] ביטאה רחשי לב אלו בשיר שאמר "תחי צרפת וישראל, בינינו אין כבר כל הבדל".

 

 

 

רק הגבול ה[[סוריה|סורי]] נותר חם כמקודם. בסופו של דבר יביא העימות הישראלי-סורי, שהתלקח בשנים [[1964]]–1967, כשהתחולל בו [[הקרב על המים]], להפסקת השקט בגבול מצרים בשנת [[1967]], כאשר ב-[[15 במאי]] 1967, יום העצמאות תשכ"ז, הכניסו המצרים את צבאם לסיני. בזאת בא הקץ לתקופת השקט שארכה עשר שנים. ב-[[17 במאי]] דרש נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר ממפקד כוח החירום של האו"ם בסיני וברצועת עזה שכוחותיו יעזבו את קווי הגבול ויתרכזו במחנותיהם. ב-[[22 במאי]] נענתה דרישתו של נאצר בחיוב. ב-[[23 במאי]] סגרה מצרים את מצרי טיראן למעבר ספינות ישראליות. בזאת בא הקץ לתקופת השקט שארכה עשר שנים ונסללה הדרך ל[[מלחמת ששת הימים]].