|
|
|
לעתים לא ניתן להוכיח כי הייתה אכן ירידת מי שפיר מוקדמת, אולם הסיפור הקליני מחשיד מאד לכך שאכן הייתה ירידת מים. במקרים כאלו ניתן לבצע דיקור של מי השפיר (אמניוצנטזיס) ולהזריק תמצית אינדיגו כרמין כחולה. אם הפד נצבע בכחול, זוהי אינדיקציה לכך שיש דליפה של מי שפיר.
'''בדיקה פיזיתפיזיקלית''': כאשר יש הוכחה לכך שהייתה ירידת מים מוקדמת, יש לבחון האם קיימים סימנים לזיהום. בכל מקרה, הבדיקה נעשית באמצעות ספקולום סטרילי בלבד. אם יש חשד לזיהום מי השפיר (כוריואמניוניטיס) יש חשיבות ראשונה ליילוד העובר, לא משנה מהו גיל ההריון. יילוד העובר עדיף במקרים כאלו על פני השארתו ברחם. המזהמים העיקריים הם E קולי, GBS, סטרפטוקוקים ואנארובים נוספים. סימנים לזיהום מי השפיר כוללים חום אימהי, [[לויקוציטוזיס]], רגישות רחמית, ריח רע של מי השפיר ו[[טכיקרדיה]] אימהית (דופק מעל 100) או עוברית (דופק מעל 160).
בדיקות מעבדה כוללות ספירת דם מלאה, [[בדיקת שתן]], תרבית, בדיקת אולטראסאונד ומידת בשלות מי השפיר.
|
