גסטון בשלאר – הבדלי גרסאות

|ארצות מגורים=[[צרפת]]

}}

 

עיקר תרומתו הייתה בחקר ה[[פואטיקה]] ו[[פילוסופיה של המדע|הפילוסופיה של המדע]]. בשלאר הניח את היסודות לניתוח הקשיים של [[תורת ההכרה]] (obstacle épistémologique) אותם כינה "השבר ההכרתי" (rupture épistémologique). בשלאר היה מבכירי [[האקדמיה הצרפתית למדעים]], והשפיע רבות על פילוסופים צרפתיים אחרים כגון [[מישל פוקו]], [[לואי אלתוסר]], [[ז'אק דרידה]] ודומיניק לקור.

 

==חייו==

 

בשנים [[1906]]-[[1907]] גויס לשירות בצבא כמפעיל [[טלגרף]], ועם סיום שירותו חזר ל[[פאריס]] והועסק שוב בתחום התמחותו כמפעיל טלגרף בדואר. תוך כדי מהלך עבודתו בשנים [[1907]]-[[1912]] קיבל תואר ראשון ב[[מתמטיקה]] והמשיך להתמחות כמהנדס טלגרף.

 

==על הפסיכולוגיה של המדע==

 

כדוגמה לכך משתמש בשלאר בפרקים הראשונים מתוך עבודתו של [[ורנר הייזנברג]] בנושא [[מכניקת הקוואנטים]]. הוא מציע לחלופין, להשתמש ב[[התאוריה הקורפוסקולרית|תאוריה הקורפוסקולרית]] ו[[התאוריה האנדולטורית|בתאוריה האנדולטורית]] המשלימות אחת את השנייה. לטענתו זוהי דוגמה מצוינת לחשיבות השילוב של הידע הפסיכולוגי במדע, מכיוון שהיא יוצרת תיקון ספונטני של שגיאות באמצעות הצגת העמדה המנוגדת.

 

==שינויים בתפיסה המדעית==

 

בשלאר טוען כי המדע המודרני הוא תחליף ה[[אונטולוגיה]] של ה[[חומר]] באונטולוגיה של יחסיות שניתן להתייחס אליה כאל תהליך פילוסופי. כך לדוגמה הוא טוען כי המונחים הפיזיקליים של חומר ו[[קרינה]] הם דומים למונחים של עצם ותנועה, אך בעוד הפילוסופיה הקלאסית מבחינה בין השניים, הרי שעל פי המדע המודרני אין אבחנה ביניהם. לכן, הוא טוען כי לא ניתן לבחון באופן מדעי חומר במצב סטטי שאינו בתנועה, והדבר עומד בניגוד גמור לתנאי הבחינה הקלאסיים על פי תורת ההכרה.