ויקיפדיה

התקף ניתוק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לאפילפסיה
מ replaced: לעתים ← לעיתים (8) באמצעות AWB
שורה 1:
'''התקפי ניתוק''' הם סוג אחד מבין סוגי [[התקף אפילפטי|התקפים אפילפטיים]] רבים. התקפים אלו נקראים לעתיםלעיתים '''התקפי פטי מל''' (מן הצרפתית עבור מחלה קטנה). המונח היה קיים כבר בסוף המאה ה-18{{כ}}{{הערה|1={{cite journal |url=http://www3.interscience.wiley.com/journal/119712622/abstract |title=Reflections on the Concept of Petit Mal |last=Daly |first=D. D. |journal=Epilepsia |publisher=Elsevier Publishing Company, Amsterdam |volume=9 |issue=3 |pages=175–178 |doi=10.1111/j.1528-1157.1968.tb04618.x |accessdate=2014-05-19 |pmid=4975023
|date= 1968}}}}.
 
==מבוא==
 
התקפי ניתוק הם התקפים אפילפטיים כלליים קצרים (בדרך כלל פחות מ-20 שניות) שמתחילים ומסתיימים בפתאומיות. יש להם שני מרכיבים מרכזיים: 1. מבחינה קלינית, הפרעה במצב ההכרה (ניתוק) ו- 2. ב- [[EEG]] רואים התפרקויות זיז-גל איטיות{{הערה|1=Commission of Classification and Terminology of the International League Against Epilepsy. Proposal for revised clinical and electroencephalographic classification of epileptic seizures. Epilepsia 1981;22:489-501.}}{{הערה|1=Panayiotopoulos CP. Typical absence seizures and related epileptic syndromes: assessment of current state and directions for future research. Epilepsia 2008;49(12):2131-9.}}{{הערה|1= Panayiotopoulos CP. A clinical guide to epileptic syndromes and their treatment (Revised 2nd edition). London: Springer, 2010.}}. נוהגים לחלק התקפי ניתוק בצורה רחבה להתקפי ניתוק טיפוסיים שאינם טיפוסיים. התקפי ניתוק טיפוסיים מתרחשים, בדרך כלל בהקשר של [[אפילפסיה כללית אידיופתית]] (שלא ידוע מקורה) וה- [[EEG]] מראה התפרקויות זיז-גל כלליות מהירות בתדר 2.5 הרץ. המילה "טיפוסי" היא יותר כדי להבחין אותם מניתוקים שאינם טיפוסיים ולא כדי להגדיר אותם כ"קלאסיים" או מאפיינים של סינדרום מיוחד.
 
א. התקפי ניתוק שאינם טיפוסיים מתרחשים רק בהקשר של סוגי אפילפסיה סימפטומטית או קריפטוגנית חמורה של ילדים עם [[לקות למידה|לקויות למידה]] שסובלים גם מהתקפים תדירים של סוגי [[אפילפסיה]] אחרים כמו א-טונית, טוני ו[[מיוקלונוס|מיוקלונית]]. ב. ההתחלה והסיום אינם כל כך פתאומיים וההבדל ב[[טונוס]] הוא בולט יותר. ג. ה- EEG הוא איטי, פחות מ 2.5 הרץ בזיזים וגלים איטיים.
שורה 12:
# ניתוק עם הפרעה להכרה רק בהתאם לתיאור לעיל.
# ניתוק עם מרכיבים קלוניים מתונים. כאן התחלת ההתקף אינה שונה מהראשון, אבל המרכיבים הקלוניים יכולים להיות בעפעפיים, בפינת הפה או בקבוצות שרירים אחרות והם יכולים להיות שונים בחומרה מתנועות שכמעט בלתי אפשרי להבחין בהן עד [[מיוקלונוס|קפיצות מיוקלוניות]] כלליות. חפצים שמחזיקים ביד עלולים ליפול.
# ניתוק עם מרכיבים א-טוניים. כאן יכולה להיות הפחתה ב[[טונוס]] השרירים המשמש את היציבה כמו גם את הגפיים מה שגורם לצניחת הראש, לעתיםלעיתים של הגוף כולו, הרפית הזרועות ושל האחיזה. לעתיםלעיתים נדירות הטונוס חלש דיו עד כדי כך שהוא גורם לאדם ליפול.
 
# ניתוק עם מרכיבים טוניים. כאן עלולות להיות התכווצויות שרירים טוניות בזמן ההתקף הגורמות לעלייה בטונוס השרירים שיכול להשפיע על השרירים המותחים או על השרירים הכופפים בצורה סימטרית או לא סימטרית. אם החולה עומד הראש עלול להימשך אחורה והגוף להתקשת. דבר זה יכול לגרום להליכה אחורה. הראש יכול להיות משוך בצורה טונית לצד אחד.
# ניתוק עם אוטומטיזמים. תנועות מכוונות או חצי מכוונות המתרחשות בעת התקף ניתוק הן שכיחות ויכולות להיות בטווח שבין ליקוק שפתיים ובליעה ועד מישוש בגדים והליכה חסרת מטרה. אם מדברים אל החולה הוא יכול לנהום לכיוון הקול המדבר ואם נוגעים בו הוא ישפשף את מקום הנגיעה. אוטומטיזמים הם משוכללים למדי ויכולים להיות מורכבים מהתנועות המתוארות לעיל או להיות כל כך פשוטות עד שלא יבחינו בהן במבט שטחי.
# ניתוק עם מרכיבים אוטונומיים. אלה יכולים להיות חיוורון ולעתיםולעיתים שכיחות פחות הסמקה, הזעה, התרחבות האישונים ואי שליטה בסוגר השתן.
לעתיםלעיתים קרובות יש צורות מעורבות של ניתוקים. התקפים אלה יכולים לקרות כמה פעמים ביום או, במקרים אחדים, מאות פעמים ביום עד כדי כך שהאדם אינו מסוגל להתרכז בבית הספר או במצבים אחרים הדורשים תשומת לב.
=== גורמים המזרזים התקפי ניתוק ===
ניתן לגרום ניתוקים טיפוסיים בקלות על ידי נישום יתר אצל יותר מ-90% מן החולים. זהו מבחן אמין לאבחון התקפי ניתוק: מבקשים אדם שחושדים שהוא סובל מהתקפי ניתוק לנשום במהירות. כשסופרים את הנשימות שלו או שלה. ניתן, גם, לזרז את ההתקף על ידי גירוי של אור מקוטע. מיוקלונוס של העפעף הוא תוספת קלינית שכיחה.
שורה 31:
הטיפול העיקרי בהתקפי ניתוק הוא באתוסוקסימיד (זרונטין) וסודיום ולפוראט (דפלפט) שיעיל בשליטה בניתוקים בכ- 75% מן החולים. מונותרפיה ב[[למוטריג'ין]] היא פחות יעילה כשרק 50% מן החולים מתאזנים ואין להם יותר התקפים.
במחקר שפורסם במרץ 2010 ב- Journal of Medicine של פקיסטן נמצא שאותוסוקסימיד היה הטיפול היעיל ביותר לאפילפסיה של ניתוקים בילדות. קבוצת המחקר שהקיפה 453 ילדים שאובחנו זה לא מכבר מיולי 2004 עד אוקטובר 2007. נתנו לילדים, באופן אקראי אתוסוקסימיד, [[חומצה ולפרואית]] או למוטריג'ין. הגדילו, תוך הוספה, את מנות התרופה עד שהילד היה חופשי מהתקפים. אחרי 16 שבועות של טיפול מצאו החוקרים שאתוסוקסימיד וחומצה ולפרואית היו יעילות יותר מלמוטריג'ין בשליטה על ההתקפים. הם גם קבעו שלאתוסוקסימיד היו פחות תופעות לוואי בצורה משמעותית{{הערה|1=ScienceDaily http://www.sciencedaily.com/releases/2010/03/100312164655.htm}}.
למרות שאתוסוקסימיד הוא, לעתיםלעיתים קרובות יעיל יותר בטיפול בהתקפי ניתוק הרי שולפוראט הרבה יותר יעיל בטיפול ב[[התקף טוני-קלוני|התקפי טוני-קלוני]] ולכן ייתכן שהוא בחירה טובה יותר עבור חולה שיש לו שני הסוגים של אפילפסיה{{הערה|שם=isbn1-4051-0432-5|1={{cite book |author=Scott Kahan; Jon Brillman |title=In A Page Neurology |publisher=Lippincott Williams & Wilkins |location=Hagerstwon, MD |year=2005 |pages=47 |isbn=1-4051-0432-5 |oclc= |doi= |accessdate=}}}}.
 
===תרופות שאין להשתמש בהן בהתקפי ניתוק===
שורה 39:
===נתונים לא מספיקים וכיווני מחקר===
 
בטיפול בהתקפי ניתוק אין, לעתיםלעיתים קרובות, מספיק עדויות לאיזו מן התרופות הקיימות יש הצירוף הטוב ביותר של בטיחות ויעילות עבור החולה המסוים{{הערה|שם=urlEthosuximide, sodium valproate or lamotrigine for absence seizures in children and adolescents|1={{cite web |url=http://www.cochrane.org/reviews/en/ab003032.html |title=Ethosuximide, sodium valproate or lamotrigine for absence seizures in children and adolescents |work= |accessdate=}}}}. כמו כן לא קל לדעת כמה זמן יש להשתמש בתרופה מסוימת לפני שקובעים אם לחולה מסוים כבר אין התקפי ניתוק כפי שקורה לעתיםלעיתים קרובות אצל ילדים. נכון לעכשיו לא פורסמו תוצאות של אף מחקר בקנה מידה גדול בסמיות כפולה, מבוקר [[פלצבו]] המשווה יעילות ובטיחות של תרופות אלה או אחרות לטיפול בהתקפי ניתוק. המחקרים הקיימים הם קטנים ולא הציגו תוצאות ברורות{{הערה|שם=pmid15694565|1={{cite journal |author=Posner EB, Mohamed K, Marson AG |title=A systematic review of treatment of typical absence seizures in children and adolescents with ethosuximide, sodium valproate or lamotrigine |journal=Seizure |volume=14 |issue=2 |pages=117–22 |pmid=15694565 |doi=10.1016/j.seizure.2004.12.003 |url=http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S1059-1311(04)00224-9
|date= March 2005}}}}{{הערה|שם=pmid16235312|1={{cite journal |author=Posner EB, Mohamed K, Marson AG |editor1-last=Posner |editor1-first=Ewa B |title=Ethosuximide, sodium valproate or lamotrigine for absence seizures in children and adolescents |journal=Cochrane Database Syst Rev |volume= |issue=4 |pages=CD003032 |pmid=16235312 |doi=10.1002/14651858.CD003032.pub2
|date= 2005}}}}
שורה 53:
 
{{הבהרה רפואית}}
.▼
 
[[קטגוריה:הפרעות ארעיות והתקפי פתע]]
[[קטגוריה:אפילפסיה]]
 
▲.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/התקף_ניתוק"