שמואל יוסף פין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{בקרת זהויות}} |
מ replaced: לעתים ← לעיתים באמצעות AWB |
||
שורה 28:
==קורות חייו==
נולד בווילנה, בנו של ר' יצחק אייזיק פין, אב [[סוחר]] ו[[תלמיד חכם]]. קיבל חינוך מסורתי בתורה ובתלמוד, ברוח ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] [[תלמידי הגר"א]]. בגיל 14 החל ללמוד ב[[ישיבה]], ובסתר למד גם [[תנ"ך]]. חברים שנתפסו להשכלה הכירו לו את ספרות ההשכלה העברית ובעיקר את "תעודה לישראל" של [[יצחק בר לווינזון|ריב"ל]], ופין החל נמשך לרעיונות החדשניים והמרדניים של המשכילים. הוא למד [[גרמנית]] בעזרת "הביאור" של [[משה מנדלסון|מנדלסון]] והרחיב את ידיעותיו בהגות פילוסופית ובמחקר. ב-[[1835]] התחתן עם אישה ממשפחה [[תנועת החסידות|חסידית]] - שידוך נחות בשל משכילותו, שכבר נודעה ברבים - אלא שזו נפטרה לאחר כמה שנים.
ב-[[1838]] החל לשמש כ[[מורה פרטי]] בביתו של גביר משכיל בווילנה, והתיידד עם שאר משכילי וילנה, ובראשם [[מרדכי אהרון גינצבורג]] ו[[אד"ם הכהן]]. כשאר המשכילים בתקופה זו ראה עצמו כחלוץ וקרא לתקן את פגמי החברה המסורתית היהודית על ידי היפתחות לתרבות המודרנית, לחינוך מתוקן ולהשתלבות אזרחית באימפריה הרוסית. ב-1841 מונה למורה לעברית ולתנ"ך בבית הספר היהודי המודרני הראשון בווילנה. באותה שנה ניסה לייסד כתב עת של המשכילים בשם "פרחי צפון", ובו מאמרים פובליציסטיים ומחקרים, אך כתב העת לא החזיק מעמד (שני כרכים יצאו ב-[[1841]] וב-[[1844]], וכרך שלישי הוכן ב-[[1846]] ולא יצא לאור). בפרשת "ההשכלה מטעם", הרפורמות שהציעו שלטונות האימפריה בחינוך היהודי, תמך בעמדת הממשלה ואף תרגם לעברית - אם כי בעילום שמו - את "מגיד ישועה", החוברת שבה הציג [[מקס ליליינטל]] את הצעותיו. ב-1846 היה מן הפעילים המרכזיים בביקורו של [[משה מונטיפיורי]] בווילנה, ואף תרגם לעברית את דרשתו של מזכירו של מונטיפיורי, [[אליעזר הלוי]], בשם "[http://www.hebrewbooks.org/34025 משא אליעזר]". באותה שנה נשא אישה שנייה, ואף היא מתה לאחר כשנתיים.
שורה 34:
ב-[[1847]] מונה למרצה ב[[בית המדרש לרבנים בווילנה]], שהוקם בפקודת השלטונות ונועד לחנך רבנים ברוח ההשכלה. כשאר המשכילים העבריים גם הוא התאכזב לגלות שתלמידי בית המדרש נוטים יותר להשכלה רדיקלית, ורואים עצמם קרובים יותר למורים הרוסיים הנוצרים מאשר למורים היהודים. ואכן, משנות החמישים והשישים הפך רש"י פין להיות אחד מראשי הזרם המתון והשמרני של ההשכלה, לעומת המשכילים בני "הדור החדש", שהיו יותר רדיקלים וקראו למהפכה בחיים היהודיים. במקביל השתלב בעמדות שונות בממסד היהודי והרוסי: מונה לוועד הרבנים (1861), לחבר ועדת הצדקה של הקהילה, לחבר ב[[חברת מרבי השכלה בישראל]] ולחבר במועצת העיר וילנה. ב-1851 נשא בשלישית אלמנה עשירה, מה שאיפשר לו לפרסם ביתר קלות ספרים ומחקרים שלו. ב-[[1856]] התמנה [[מפקח (חינוך)|מפקח]] מחוזי על בתי הספר היהודיים בווילנה. ב-1863 קיבל רישיון להקמת [[בית דפוס]] וייסד בעירו את [[דפוס רוזנקרנץ|דפוס פין, רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר]] בשיתוף עם האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון, עובדים לשעבר של [[דפוס ראם|דפוס ראָם]] (רוֹם).
ב-[[1859]] קיבל פין רישיון להוציא [[שבועון]] עברי, וב-[[1860]] החל להוציא את "[[הכרמל (כתב עת)|הכרמל]]", שמ-1863 נדפס בבית דפוסו. השבועון הכיל חדשות והודעות של הממשלה, ולצִדן מאמרי חכמה, ספרות ומחקר וכן [[מוסף (עיתונות)|מוסף]] ברוסית, שהופעתו הייתה מתנאי הרישיון. מדיניות העריכה של פין הייתה [[פלורליזם|פלורליסטית]] למדי והוא אִפשר גם למשכילים הצעירים וה[[רדיקליות|רדיקלים]] לכתוב בו את דעותיהם, אף כי הללו התרעמו
בעקבות עומס עבודה וקשיים כלכליים שינה פין ב-[[1870]] את אופיו של "הכרמל" והפך אותו משבועון לירחון. כתב העת התמקד כעת יותר במחקר ובחכמת ישראל, ופורסמו בו בין השאר מאמרים של [[שלמה בובר]], [[אד"ם הכהן]], [[חיים זליג סלונימסקי]], [[משה שטיינשניידר]] ושל פין עצמו. כשכתב [[פרץ סמולנסקין]] ביקורת חריפה על [[משה מנדלסון]], "אבי תנועת ההשכלה", יצא פין במאמר להגנת מנדלסון. לקראת סוף שנות השבעים עבר מוקד הדיון בשאלות השעה לכתבי עת אחרים, בעיקר "[[השחר]]" ו"[[המליץ]]", ובסופו של דבר סגר פין את "הכרמל" ב-1880. במקביל הוסיף פין לפרסם ספרים ומחקרים בחכמת ישראל, תוך מגמה לתרגם לעברית - ולייבא למזרח אירופה - את חידושי המחקר במדעי היהדות בגרמניה. הוא אף תרגם ועיבד סיפורים היסטוריים שעסקו בעלילות גבורה של שמירה על זהות יהודית, כגון סיפוריהם של [[בוסתנאי בן חנינאי|בוסתנאי]] ושל [[יעקב טיראדו]]. מ-[[1882]] היה אחד התורמים למאסף הספרותי "[[גן פרחים]]" בעריכת [[יהושע מזח]].
שורה 85:
* {{הספרייה הלאומית|פין, שמואל יוסף בן יצחק איזיק, 1818-1890|Fuenn, S. J. (Samuel Joseph), 1818-1890}}
* {{רמב"י|פין, שמואל יוסף בן יצחק איזיק, 1818-1890|Fuenn, S. J. (Samuel Joseph), 1818-1890}}
*{{פרויקט בן-יהודה|נתיב=fuenn}}
*[[יהודה ליב אפל]], [http://benyehuda.org/appel/betox.html#c05 ר' שמואל יוסף פין], מתוך '''בתוך ראשית התחיה''', זכרונות וכתבים מימי "חובבי ציון" ברוסיה, באתר של [[פרויקט בן-יהודה]]
שורה 93 ⟵ 92:
* [http://www.hebrewbooks.org/42498 האוצר (ח"א)], ורשה תרמ"ח (1888);
* {{HebrewBooks||כנסת ישראל|44836|[[ווארשא]], [[תרמ"ז]]/1887}}
* {{HebrewBooks|אליעזר אליהו פרידמאן|על שפיים קינה|46695|ווילנא תרנ"א}} - לזכרו של שמואל יוסף פין
{{בקרת זהויות}}
| |||