אסון לוז'ניקי – הבדלי גרסאות

בתחילת שנות ה-90 ניסו כמה עיתונאי ספורט להכין [[כתבת תחקיר]] על האסון. הכתבה פורסמה באוקטובר [[1992]], לקראת מלאת 10 שנים לאסון. התחקיר התבסס על עדויות של כמה עשרות אוהדים, שנכחו במשחק, ועל עדויות עובדי האצטדיון. נציגי הפרקליטות והמשטרה סירבו לתת מידע כלשהו לעיתונאים. מהתחקיר עולה תמונה הבאה של המתרחש: במהלך המשחק חלק מהאוהדים ביציע התעמתו מילולית עם השוטרים, שאבטחו את המשחק. במקרה אחד הם גם זרקו על השוטרים גושי קרח. המתפרעים "סומנו" על ידי השוטרים, אך הוחלט לעצור אותם רק בתום המשחק, כדי לא ליצור מהומה ביציע במהלך המשחק. על מנת לאפשר שליטה טובה על היוצאים מהאצטדיון וכדי למנוע מאותם מתפרעים "להתערב עם הקהל" ניתנה הוראה להשאיר את שער היציאה (היחיד) פתוח חלקית, כדי לאפשר יציאה בו זמנית של 2 - 3 אנשים. כך, קיוו השוטרים, הם יוכלו לזהות ולתפוס את המתפרעים. לטענת עורכי התחקיר החלטת המשטרה על פתיחה חלקית של שער היציאה היחידי הובילה לאסון.