עריכה ספרותית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית nrg1 לתבנית nrg (תג) (דיון)
מ replaced: לעתים ← לעיתים (3) באמצעות AWB
שורה 10:
 
עריכה ספרותית מתחלקת לעריכת ספרות מקור ולעריכת תרגום מלשון אחרת.
מיטב אנשי ספר עבריים לדורותיהם עסקו, בין היתר, בעריכה ספרותית, בין כעורכי [[כתב עת|כתבי עת]] (מ[[דוד פרישמן]] ב"כתובים" ו[[אברהם שלונסקי]] ב"אורלוגין" ועד עורכי כתבי העת הספרותיים בימינו) ובין כמשמשים ב[[הוצאת ספרים|הוצאות הספרים]] השונות – [[ח.נ. ביאליק]] בהוצאת "דביר" ואחרים. עד למאה ה-18 באירופה היו בעלי ההוצאה אלה ש"ערכו" את הטקסט שרכשו מהסופרים, ועשו בו, לפעמים, כראות עיניהם.
 
עריכה ספרותית נהוגה היום במרבית מדינות אירופה ובחלק ממדינות אמריקה, במיוחד ב[[ארצות הברית]] – אך לא בכל מדינות העולם. מידת המעורבות המקובלת של העורך מותנית במידת הצורך על פי שיקול דעתו המקצועית ובמידת הרשות הניתנת לו על ידי המחבר. עריכה ספרותית עוסקת במכלול נושאים: מבנה ומהלכי העלילה, עיצוב הדמויות, הנאמנות לסוגה המסוימת, האמינות בכל אחד מהנושאים הנ"ל, ועוד. עורך מקצועי אינו אמור להסיט את הכתוב ממסלולו המקורי, אלא לכוון לדעת הכותב ולחדד אותה. העריכה העשויה להימשך חודשים רבים אמורה להתבצע בדלתיים סגורות, לא פרוצה לעיני כל, במהלכה ואף לאחר סיומה.
שורה 16:
לשם עריכה ספרותית של תרגום נדרש העורך להיות בקי בשתי השפות, שפת המקור ושפת התרגום, בדומה למתרגם. עליו לבחון את מידת הנאמנות לטקסט המתורגם - לא בדיוק המילולי, אלא ביכולתו של המתרגם לרדת לדעתו של הסופר ולהעביר את מכלול המשמעויות במידת האפשר ובמגבלות הקיימות בהכרח, תרבותיות ולשוניות – לשפה אליה הוא מתרגם. מטבע הדברים, העורכים שותפים לקונבנציות המקובלות בזמנם. כאשר, במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, נהגו לפעמים "לעבד" את הטקסט לעברית, להשמיט, ואפילו להוסיף – לא היה מקום לעריכה ספרותית של התרגום, כמקובל היום. בימינו עריכת תרגום נוהגת במרבית הוצאות הספרים בארץ.
 
באשר לעריכת [[שירה]] – יש הסבורים שאין לערוך שיר של אדם אחר, אך בפועל, עריכת שירה בעברית נהוגה בידי עורכי כתבי העת עוד במאה ה-19.תפקידו של עורך השירה להאיר את עיני הכותב, בין היתר, לשימוש לשוני שגוי, [[דימוי|דימויים]] שאינם קבילים, [[מטאפורה|מטאפורות]] שחוקות ו[[קלישה|קלישאות]]. עריכת שירה, ככל הנראה, היא מצורות העריכה המאוחרות יותר. הדוגמה הידועה ביותר בעידן המודרני היא עריכת הפואמה "בארץ השממה" של [[ט.ס. אליוט]] בידי המשורר [[עזרא פאונד]]. אחת הסיבות לפרסום יתר זה נעוצה בעובדה שהטקסט הערוך נדפס, עם הערות העריכה.
 
פעמים רבות ממלא העורך הספרותי גם את תפקיד ה[[לקטור]], כלומר הוא מקבל את ההחלטה האם להוציא לאור את הספר או לא.
 
נקודת המבט של העורך על תהליך העריכה מוצגת בתמצוּת בדבריו של [[חיים פסח]], עורך ספרות ישראלי ותיק:
שורה 29:
 
העורך הספרותי [[מנחם פרי]] מציג שלל פעולות עריכה:
{{ציטוט|תוכן=עריכת ספרות היא בין השאר פעולה פרשנית, הכרוכה גם בשיפוטי טעם. מי שאינו קורא ספרות רגיש ומעמיק, בעל טעם ובעל מיומנות מפותחת של אינטרפרטציה, אינו יכול לערוך ספרות כראוי. עליו להיות כזה כדי שיוכל להציע למשל לשנות את מבנה הספר, את סדר פרקיו; לעבור מגוף ראשון לגוף שלישי; להוריד או להעלות את משלב השפה; לתת לקורא רמזים או להרחיק ממנו אמירות מפורשות מדי; למחוק שורות דביקות, הגולשות לחוסר טעם, לפטפטת, לגוזמאות; להחליק צרימות; ולעתיםולעיתים ממש לשכתב פסקאות שמסיבה כלשהי לא צלחו תחת ידיו של המחבר וזקוקות למגעו של אדם פחות מעורב, אם כי מעורב-דיו, שמכיר היטב את קולו של המחבר ומבין לעומקו את הספר ואת מה שדרוש לו. חלק לא-מבוטל מעבודה העריכה הוא עבודת מחיקה. עריכה אין פירושה כתיבה מחדש בסגנונך-שלך, ברוחך, ואינה כפיית כל הספרים שאתה עורך למידתה של מיטת סדום כלשהי, בהתאם ל"כלליה" של קונצפציה מוכנה-מראש.
|מקור=[[מנחם פרי]], [http://www.newlibrary.co.il/Htmls/article.aspx?C2004=13162&BSP=13175&BSS53=13176 מה הם עושים שם מול הטקסט?], באתר "הספריה החדשה"}}
 
שורה 36:
|מקור=אהרן אפלפלד, '''סיפור חיים''', [[כתר הוצאה לאור]], 1999, עמ' 113}}
 
עריכה ספרותית היא לעתיםלעיתים פעולה חד-צדדית, כלומר החלטות העורך מובאות לידיעת הסופר רק כאשר הוא רואה את היצירה המודפסת, ולעתיםולעיתים היא פעולה דו-צדדית, כלומר נעשית בשיתוף פעולה מתמשך בין הסופר לעורך. במערכת היחסים בין המחבר לעורך יש לא פעם מתחים ועימותים, ועורך טוב נדרש לעדינות ולתבונה, כפי שמעיד חיים פסח:
 
{{ציטוט|תוכן=הרבה יותר קל לעבוד עם סופרים ותיקים, כמו ס. יזהר ועמוס עוז, הם קשובים להערות. כותבים מתחילים מגיבים בהתחלה ב'מה פתאום', 'מה אתה מבין', 'אני כתבתי, מה אתה מתערב לי'. לוקח זמן עד שהם מאמינים שאתה בסך הכל רוצה בטובתם, וגם יודע על מה אתה מדבר. לוותיקים יש ביטחון עצמי, כי הם לא חוששים מביקורת ומדעה אחרת.
שורה 47:
* {{ynet|[[חיים פסח]]|הרבה יותר קל לעבוד עם סופרים ותיקים|3057606|13 במרץ 2005}}
* [[נועה מנהיים]], [http://www.12dakot.com/secondary/140 לערוך, להתפלל, לאהוב - על עריכה, אמונה ותשוקה]. פרויקט ההרצאות של 12 דקות.
 
{{ללא בוט|179}}
 
[[קטגוריה:ספר]]
[[קטגוריה:עורכים ספרותיים|*]]
[[קטגוריה:עריכה]]
{{ללא בוט|179}}