הבדלים בין גרסאות בדף "נוסייראת"

נוספו 2,583 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קישור למחנה צבאי)
 
מחנה הפליטים '''נוסייראת''' (ב[[ערבית]]: '''مخيّم النصيرات''') הוא [[מחנה פליטים פלסטינים]] הנמצא ב[[רצועת עזה]] בין [[עזה]] ל[[דיר אל-בלח]] ומשתייך מוניציפלית למחוז דיר אל-בלח. ממזרח למחנה, מעבר ל[[דרך סלאח א-דין]] (המשכו של [[כביש 4]]), נמצא מחנה הפליטים [[אל-בורייג']]. על פי [[הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה]], מנתה אוכלוסיית המחנה ב-2007 27,677 נפש.{{הערה|שם=PCBS|1=[http://www.pcbs.gov.ps/Portals/_Rainbow/Documents/deir%20balh.htm Localities in Gaza Governorate by Type of Locality and Population Estimates, 2007-2016], באתר הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה {{אנגלית}}}} היישוב הסמוך נוסיראת מנה באותה עת 36,123 נפש{{הערה|שם=PCBS}} על פי אתר [[אונר"א]], מונה אוכלוסיית המחנה כ-66,000 נפש.{{הערה|שם=אונרא}}
 
יש הטוענים כי המחנה נקרא על שם שבט [[בדואים|בדואי]] מקומי{{הערה|שם=אונרא|1=[http://www.unrwa.org/where-we-work/gaza-strip/camp-profiles?field=1 פרופיל מחנה הפליטים נוסיראת], באתר [[אונר"א]] {{אנגלית}}}}. חוקר הבדואים [[יצחק ביילי]] מציין כי אוכלוסיית הפליטים המקורית של המחנה כללה פליטים משבט ה[[תיאהא (שבט בדואי)|תיאהא]]{{הערה|1=[[יצחק ביילי]], רשימות על האוכלוסייה הבדואית ברצועת עזה, ינואר 1981 [http://www.snunit.k12.il/beduin/arti/1245.html]}}. ב[[מלחמת העצמאות]] הגיעו למקום ב-16,000 פליטים פלסטינים מאזור [[באר שבע]] וה[[נגב]] ומאזור [[חיפה]] ו[[עכו]]{{הערה|1=יוני מנדל, לחמן, תלמד: ככה נשארים בליגה, 27.03.2004, אתר וואלה [http://sports.walla.co.il/?w=/7/1081993]}}. הפליטים יושבו תחילה במבני [[מחנה צבאי]] [[המנדט הבריטי|בריטי]] ששימש גם כ[[כלא]].
 
נכון למרץ 2005, רשת [[ביוב]] מוסדרת קיימת רק בחלק מהמחנה והביוב בחלקים האחרים זורם בצמוד לדרכים ולכבישים שבמחנה ומתנקז דרך שטחים חקלאיים ל[[נחל הבשור|וואדי עזה]]. תופעה זו מהווה מפגע בריאותי מהותי במחנה. כל בתי המחנה מחוברים לרשת מים המקבלת את מימיה מחברת המים הישראלית, [[מקורות]] ומבארות פרטיות.
 
עד סגירת מעברי הגבול בין הרשות הפלסטינית בעזה ובין [[ישראל]] ב-2004 הייתה מבוססת פרנסת רוב תושבי המחנה על עבודה במשק הישראלי ועל עבודה ב[[חקלאות]] בשטחים הסמוכים.
 
==שם==
יש הטוענים כי המחנה נקרא על שם שבט [[בדואים|בדואי]] מקומי{{הערה|שם=אונרא|1=[http://www.unrwa.org/where-we-work/gaza-strip/camp-profiles?field=1 פרופיל מחנה הפליטים נוסיראת], באתר [[אונר"א]] {{אנגלית}}}}.
 
==היסטוריה==
במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בנצירת 1104 תושבים, כולם מוסלמים{{הערה|[https://ia800304.us.archive.org/18/items/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas/PalestineCensus1931.pdf סקר הכפרים 1931], עמ' 22}}. בשנת 1940 נכללה נוסיראת באיזורים בהם נאסר למכור קרקעות ליהודים{{הערה|{{הצופה||נפת עזה|1940/02/29|00200}}}}.
 
בעקבות כיבוש [[האיים הדודקאנסיים]] על ידי גרמניה הנאצית בנובמבר 1943, הגיע זרם פליטים גדול של יוונים לתורכיה. לאחר מספר חודשים הועברו רבים מהם למחנה פליטים שהוקם עבורם בנוסיראת, כ-15 קילומטר מהעיר [[עזה]]{{הערה|
Bearing Gifts to Greeks: Humanitarian Aid to Greece in the 1940s, 2008, עמוד 181}}, ונוהל על ידי [[אונרר"א]]. במאי 1944 היו במחנה כ-9000 פליטים, ובספטמבר 1944 עמד המספר על כ-12,000{{הערה|Report to Congress on United States Participation in Operations of UNRRA Under the Act of March 28, 1944, עמוד 21}}. המחנה היה מורכב ממספר מחנות משנה והיה מוקף בעצי פרי, במיוחד תמרים, שהשתייכו לבדואים באיזור. כל הגברים הבריאים שהגיעו למחנה נדרשו להתגייס לצבא יוון ואלו מה-ELAS שסירבו להתגייס הושמו במחנות מעצר{{הערה|Arthur Calder-Marshall, '''The Watershed''', 1947, pages 61-62}}, כך שהמחנה כלל כמעט רק נשים וילדים. למחנה הגיעו באוקטובר 1944 432 פליטים יהודים מספרד. רובם ברחו מהמחנה וחברו ליישוב היהודי בארץ ישראל, והשאר עברו ליוון יחד עם הפליטים היוונים במחנה{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=Qf2ObniBSScC&pg=PA118 The Jews Were Expendable: Free World Diplomacy and the Holocaust], עמוד 118}}.
 
בשנת 1946, התקיימו במקום מחנות עבודה של עובדים יהודים מ[[סולל בונה]] ועובדים מ[[מצרים]] שעבדו בעבודות תשתית עבור הצבא הבריטי{{הערה|{{על המשמר||גובר זרם ההגירה מהארצות השכנות|1946/09/04|00109}}{{ש}}{{דבר||פועלים מצרים דורשים שמירת נוטרים יהודים|1946/10/28|00109}}}}.
 
יש הטוענים כי המחנה נקרא על שם שבט [[בדואים|בדואי]] מקומי{{הערה|שם=אונרא|1=[http://www.unrwa.org/where-we-work/gaza-strip/camp-profiles?field=1 פרופיל מחנה הפליטים נוסיראת], באתר [[אונר"א]] {{אנגלית}}}}. חוקר הבדואים [[יצחק ביילי]] מציין כי אוכלוסיית הפליטים המקורית של המחנה בשנת 1948 כללה פליטים משבט ה[[תיאהא (שבט בדואי)|תיאהא]]{{הערה|1=[[יצחק ביילי]], רשימות על האוכלוסייה הבדואית ברצועת עזה, ינואר 1981 [http://www.snunit.k12.il/beduin/arti/1245.html]}}. ב[[מלחמת העצמאות]] הגיעו למקום ב-16,000 פליטים פלסטינים מאזור [[באר שבע]] וה[[נגב]] ומאזור [[חיפה]] ו[[עכו]]{{הערה|1=יוני מנדל, לחמן, תלמד: ככה נשארים בליגה, 27.03.2004, אתר וואלה [http://sports.walla.co.il/?w=/7/1081993]}}. הפליטים יושבו תחילה במבני [[מחנה צבאי]] [[המנדט הבריטי|בריטי]] ששימש גם כ[[כלא]].
 
==מוסדות אונר"א==